פלונית נ' מדינת ישראל

השופט י' עמית:

1. המערערת והמשיבה שכנגד (להלן: המערערת), ילידת ינואר 1960, טופלה בבית החולים רמב"ם וביום 20.4.2006 בוצעה בה פרוצדורה רפואית שגרמה לה נכות קשה, שבעקבותיה הגישה תביעה נגד בית החולים. בשלב הסיכומים הסכימה המשיבה להודות באחריות, לאחר שבית המשפט הבהיר כי בדעתו לקבוע כי לא ניתנה הסכמה מדעת לטיפול שבוצע במערערת, "שכן לא ניתנו לה הסברים מספיקים וראויים בנוגע לסיכונים הכרוכים בו ולדרכי הטיפול האלטרנטיביות".

2. נותרה אפוא לדיון שאלת הנזק.

           המערערת סובלת מהמיפלגיה קשה שעיקרה בחולשה בפלג גוף שמאל, וסובלת גם מחולשה חמורה פחות, בפלג גוף ימני. היא נעזרת בהליכון ואינה יכולה להתהלך לבדה; אינה מסוגלת להשתמש באופן ממשי ביד שמאל אך עושה שימוש ביד ימין; ובשל בעיות בתחום האורולוגי, אינה מסוגלת להטיל את מימיה באופן עצמאי ועליה לצנתר את עצמה. לאחר שמיעת המומחים מטעם הצדדים, העמיד בית המשפט המחוזי את נכותה הרפואית המשוקללת של המערערת על 92% כלהלן: בתחום הנוירולוגי – 83%; בתחום האורולוגי – 40%; ובתחום הנפשי – 20%. נקבע כי קיימת הלימה גבוהה בין הנכות הרפואית לפגיעה התפקודית של המערערת, ועל בסיס זה נפסקו לזכות המערערת בראשי הנזק השונים הסכומים הבאים, בהינתן תוחלת חיים מוסכמת של עוד 23 שנים:

           נזק לא ממוני: בגין כאב וסבל – 900,000 ₪; בגין קיצור תוחלת חיים – 60,000 ₪. נדחתה תביעת המערערת לפסוק לזכותה, בנוסף לכאב וסבל, גם פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.

           הפסדי שכר בעבר ובעתיד: בית המשפט עמד על כך שהמערערת עבדה במשרדו של בעלה, רואה חשבון במקצועו וכיום, לאחר הפגיעה, היא עובדת במשרד 3 פעמים בשבוע כשלוש שעות ביום. משך שנים לא הונפקו לה תלושי שכר, בין השנים 2004-2003 השתכרה כ-3,500 ₪ לחודש, בשנת 2005 הוצאו לה תלושי שכר רטרואקטיביים לפי שכר של כ-7,000 ₪ לחודש. בית המשפט העמיד את בסיס השכר על 5,000 ₪ לעבר ולעתיד, בציינו כי קיימים סימני שאלה רבים בנוגע להפסדי השכר שיש לייחס לפגיעה, הן לגבי מועד תחילת הפסדי ההשתכרות, הן בנוגע לבסיס השכר והן בנוגע להיקף הפגיעה בעבודה בפועל. על בסיס שכר זה נפסק לזכות המערערת 683,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 560,000 ₪ עבור הגריעה מכושר ההשתכרות עד לגיל 67 ו-67,000 ₪ עבור הפגיעה בפנסיה לפי 12% מהגריעה מכושר ההשתכרות בעתיד.

           עזרת צד ג' וסיעוד: בית המשפט העמיד את הסכום החודשי עבור עזרת צד ג' על הסך של 9,000 ₪ לחודש הן לעבר והן לעתיד, ובהתאם לכך נפסק לזכות המערערת סך של 1,250,000 ₪ לעבר, וסכום של 1,800,000 ₪ לעתיד, סה"כ -  3,050,000 ₪. 

           הוצאות ניידות מוגברות: נפסק לזכות המערערת הסך של 410,000 ₪, כסכום אשר מגלם את ההפרש עבור רכישת רכב חדש וסכום חודשי של הוצאות עודפות בסך של כ-1,200 ₪ לחודש לעבר ולעתיד.