פלונית נ' מדינת ישראל

השופט ע' פוגלמן:

           עניינה של העתירה שלפנינו בהשגת העותרת על החלטת השופט החוקר מבית משפט השלום בחדרה (כב' השופט א' סלאמה) (להלן: השופט החוקר או השופט) לסגור את תיק חקירת סיבות המוות של בן זוגה (להלן: המנוח). עוד משיגה העותרת על כך שלא הועברו לה מלוא חומרי החקירה הרלוונטיים.

רקע עובדתי

1. ביום 18.10.2015 נעצר המנוח, לאחר שנפתחה נגדו חקירה בגין ביצוע עבירות מין בקטינות; ומעצרו הוארך עד ליום 22.10.2015. בשעות הבוקר של יום 21.10.2015 הובא המנוח לחקירה בתחנת המשטרה בזיכרון יעקב (להלן: התחנה); ובסביבות השעה 10:50 נמצא המנוח תלוי בצווארו באמצעות רצועת בד, שחוברה לסורג חלון השירותים שבתא מעצרו (להלן: תא המעצר). פעולות החייאה שבוצעו במנוח כשלו, ומותו נקבע על ידי פרמדיק ממגן דוד אדום. בהמשך, הועברה גופתו של המנוח למכון לרפואה משפטית (להלן: המכון), תוך שצוין כי המשפחה אינה מתנגדת לנתיחת הגופה. בסופו של דבר, מצא המכון באמצעות בדיקה חיצונית ומבלי שניתח את הגופה, כי קיימת אצל המנוח תעלת לחץ בשליש העליון של הצוואר.

           ביום 25.10.2015, לאחר שהוגשה בקשה מטעם המשטרה, פתח השופט החוקר בחקירת סיבות מותו של המנוח בהתאם לסעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח- 1958 (להלן: חוק חקירת סיבות מוות).

ממצאי החקירה

2. השופט החוקר קיים מספר ישיבות שבהן השתתפו, בין היתר, העותרת ונציגי המשטרה ושבמהלכן הוצג לו חומר החקירה הרלוונטי. בתום החקירה, קבע השופט החוקר כי המנוח נטל את חייו שלו באמצעות שמיכת צמר שהייתה מצויה בתאו; כי אין חשד שמותו נגרם בעבירה; וכי אין מקום להוסיף ולחקור את נסיבות המוות. נקבע, כי המנוח לא שידר אותות מצוקה חריגים בטרם נטל את חייו, תוך שהודגש כי דברים ברוח זו מסרו גם העותרת עצמה ובאת כוחו של המנוח לשופט החוקר. בנוסף, צוין כי במהלך שהותו בבית המעצר, נבדק מצבו של המנוח 6 פעמים, כשהביקורת האחרונה שבה נמצא המנוח במצב בריאותי תקין נערכה בשעה 10:31 (להלן: הביקורת האחרונה), כ-20 דקות טרם נמצא המנוח כשהוא תלוי. את קביעתו זו ביסס השופט החוקר, בין היתר, על רישומי מערכת המחשב המשטרתית, שבה נרשם בתום כל אחת מן הביקורות האמורות כי מצבו של המנוח כשורה.

3. על פי קביעתו של השופט החוקר, המנוח נטל את חייו בתלייה, לאחר שקרע שמיכת צמר שהייתה מצויה בתא המעצר (להלן: השמיכה); ואין "שמץ ראיה" לכך שאדם אחר היה מעורב במותו. ראוי לציין כי השופט החוקר בחן במו ידיו את האפשרות לקרוע את השמיכה באמצעות הידיים בלבד ומצא כי הדבר אפשרי, וכי לאחר קריעת השמיכה נמצאה היא במצב דומה למצבה של השמיכה ששימשה את המנוח. לפיכך, נקבע כי אין ראיות לכך שברשות המנוח היה מצוי כלי חד שבעזרתו חתך את השמיכה. עוד הוסף, כי במזכר שנערך ביום 22.10.2015 צוין כי המכון לרפואה משפטית מסר למשטרה שנוכח ממצאי הבדיקה החיצונית המאשרים את מותו של המנוח מתלייה, לא נערכה נתיחה לגופתו, חרף הסכמת המשפחה לעשות כן.

4. עוד קבע השופט החוקר כי שעת המוות הייתה בין השעה 10:30 – שבה נערכה הביקורת האחרונה – לבין השעה 10:50, שבה נמצא המנוח תלוי בתאו. לצורך קביעה זו, התבסס השופט החוקר, בין היתר, על תיעוד ממצלמות האבטחה שצילמו את אזור תאי המעצר בתחנה (להלן: תיעוד מצלמות האבטחה), לאחר שקבע כי השעה המופיעה בתיעוד האמור לא תואמת את הקביעה בנוגע לשעת המוות, מחמת חוסר סנכרון של שעון המצלמה ל"זמן האמת".