פלונית נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות

1.לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה עת טופלה במרכז הרפואי חיים שיבא בתל השומר, אשר בבעלות הנתבעת, בשל מחלת האנדומטריוזיס. לטענת התובעת, התרשלה הנתבעת הן בבחירת הטיפול הרפואי והן באופן ביצועו. עוד טוענת התובעת כי התרשלות הנתבעת הותירה בה נזקים, רפואיים ונפשיים.

רקע עובדתי

2.התובעת ילידת יום X.X.1972. התובעת הנה מורה בתחום ה**** בהכשרתה ובעלת תעודת הוראה (ע' 14, ש' 5). בשנת 2001 עברה התובעת תאונת דרכים, וממועד זה אינה עובדת (ע' 12, ש' 24-25). נכון להגשת כתב התביעה הייתה התובעת רווקה וללא ילדים. ביום XX.X.2016 נישאה התובעת ובשנת 2017 הייתה מצויה בהליכי פונדקאות (ע' 14, ש' 29).

3.החל משנת 2001 סובלת התובעת מכאבי בטן, אשר החריפו בתקופת המחזור החודשי. עם הזמן, גברו הכאבים והתווספו בחילות, הקאות ושלשולים דמיים (סעיף 2 לתצהיר התובעת).

4.ביום 14.10.2006 אושפזה התובעת בבית החולים זיו בצפת, למשך 4 ימים, עקב כאבים. התובעת שוחררה בהמלצה להמשך בירור גסטרואינטסטינלי.

ביום 22.10.2006 אושפזה התובעת בבית חולים רמב"ם, שוב עקב כאבי בטן חזקים, מלווים בשלשולים דמיים, כן דווח כי התובעת ירדה 15 ק"ג במהלך 4 חודשים. ביום 26.10.2006, במהלך אשפוזה, בוצעה לתובעת בדיקת קולונוסקופיה, בה נמצאה רירית לא סדירה ברקטום. בנוסף, במהלך הבדיקה נמצא כי אזור המעי הגס העקול (הסיגמה), בגובה 30 ס"מ מפי הטבעת, הוצר עד שלא ניתן היה להחדיר את מכשיר הקולנוסקופיה מעבר לאזור המוצר. בדיקת CT בטן שנערכה ביום 27.10.2006 הדגימה מלאות ברקטום. בדיקת סונוגרפיה (בדיקת TRUS) העלתה חשד לגידול בתוך חלל הרקטום בגובה של מעל 10 ס"מ מעל לפי הטבעת (רקטום עליון). הממצאים הרפואיים העלו חשד כי המדובר במחלת האנדומטריוזיס. לאחר בירור עם גניקולוג הוחלט כי התובעת תשוחרר לביתה עד לקבלת תוצאות הביופסיה שנלקחה וקבלת החלטה ביחס להמשך הטיפול. התובעת שוחררה לביתה ביום 2.11.2006 (מכתב סיכום אשפוז מיום 2.11.2006 צורף נספח ב' לכתב התביעה).

5.חיפושי התובעת אחר רופא מומחה בטיפול במחלת האנדומטריוזיס, הובילו אותה לד"ר דוד סוריאנו, מנהל המרכז לטיפול באנדומטריוזיס בבית החולים שיבא. ביום 8.11.2006 נבדקה התובעת על-ידי ד"ר סוריאנו במרפאתו הפרטית. ד"ר סוריאנו אבחן כי התובעת סובלת ממחלת האנדומטריוזיס. לדברי התובעת הפנה אותה ד"ר סוריאנו לקבל זריקה לדיכוי הורמונלי. התובעת אכן קיבלה את הזריקה, אולם הכאבים והעצירות התגברו. התובעת התקשרה לד"ר סוריאנו, תארה בפניו את ההחמרה במצבה, והוא הורה לה להגיע לחדר המיון של בית החולים תל השומר על-מנת להתאשפז במחלקת נשים (סעיף 5 לתצהיר התובעת).

6.יצוין כי אנדומטריוזיס הינה מחלה גינקולוגית בה תאי רירית הרחם (אנדומטריום) נודדים מחוץ לרחם, ומתמקמים באברים סמוכים. תאים אלו מגיבים לשינויים הורמונליים כפי שמגיבים תאי רירית הרחם. לפיכך, בתקופת המחזור מתגברים כאבי הבטן עקב דימומים בחלל הבטן (ע' 4, חוות דעתו של פרופ' א' דורסט). אצל התובעת, התמקמו תאי הרירית באזור המעי (הדק והגס) ופי הטבעת, בגובה של כ- 10 ס"מ וכ- 30 ס"מ מפי הטבעת (בהגדרה הרפואית ממצאים רקטו-וגינליים עם מעורבות הרקטום והסיגמה (המעי הגס העקול), מכתב ד"ר סוריאנו מיום 8.11.2006, צורף כנספח ג' לכתב התביעה).

7.ביום 16.11.2006 אושפזה התובעת במחלקה הגניקולוגית בבית החולים שיבא, עקב כאבים בבטן התחתונה, עצירות כרונית, יציאות דמיות מלוות בקרישי דם והקאות. התובעת שוחררה מבית החולים ביום 22.11.2006 עם המלצה להמשך טיפול בעצירות על-פי המלצות תזונאית, וכן ביצוע בדיקת US פרינאלי (PUS) תוך 3 שבועות. עוד נקבע כי התובעת תבוא לביקורת במרפאת אנדומטריוזיס תוך 3 שבועות (מכתב שחרור מיום 22.11.2006 צורף כנספח ד/1 לכתב התביעה).

8.בבדיקת הסונוגרפיה (= בדיקה הנערכת על-ידי מכשיר המשדר גלי קול בתדר גבוה) אשר בוצעה ביום 26.12.2006 אובחן אצל התובעת גידול בגודל 3.8 * 3.5 ס"מ, במרחק של 10-14 ס"מ מהרקטום (אזור ה- Douglas). עוד צוין בדו"ח הבדיקה כי נמצאו גבולות לא רגילים בשחלה הימנית, עם ציסטות קטנות, בגודל של 3 * 4 ס"מ, הקרובות אך לא חודרות את המעי העקול (sigmoid) (סיכום ממצאי הבדיקה מיום 26.12.2006 צורף כנספח ה' לכתב התביעה).

ההליכים הרפואיים

הניתוח הראשון

9.לאחר בחינת מצבה הרפואי הומלץ לתובעת על-ידי הצוות הרפואי של המרכז הרפואי שיבא לערוך ניתוח לפרסקופי, לצורך איתור וגילוי התהליכים החוסמים והסרתם. ביום 5.2.2006 אושפזה התובעת במרכז הרפואי שיבא לשם ביצוע ניתוח אנדומטריוזיס. בין הרופאים בצוות הניתוחי נמנו ד"ר דוד סוריאנו והכירורג ד"ר דני רוזין. בו ביום חתמה התובעת על הסכמה מדעת בדבר ההליך הרפואי אותו עומדת לעבור, כמו גם הסיכונים הטמונים בו.

10.ביום 6.2.2007 בוצע ניתוח לפרוסקופי, בהרדמה מלאה, לטיפול באנדומטריוזיס באזור הרקטו-סיגמה (להלן: "הניתוח הראשון"). במהלך הניתוח נצפה גוש חוסם חלקית את המעי, במעי העקול (סיגמה), בגובה של 25 ס"מ מפי הטבעת (להלן: "החלק העליון"), בנוסף נצפה גוש בקוטר 4 ס"מ באזור התחתון, במרחק של 10 ס"מ מפי הטבעת, באזור שבין הרקטום לנרתיק (Douglas) (להלן: "החלק התחתון"). כעולה מדו"ח הניתוח מיום 6.2.2007 (נספח ו' לכתב התביעה) מהלך הניתוח כלל את הפעולות הבאות:

"בוצעה פתיחה של רטרופריטונאום משמאל ומימין זיהוי אורטרים כניסה לפאראקטל ספייס בידוד המוקד לאחר הפרדתו מהכלים הרחמיים הפרדתו מהרקטום וכריתתו המלאה. ביצוע בדיקת ניפוח אויר לשלילת נקב.

הוצאת לולאת סיגמה וכריתה סיגמנטרית. סגירת החתך בבטן בשכבות מונוקריל בתת עור.

ביצוע סקירה חוזרת וידוי הומוסטאזיס קפדני ללא עדות למוקדים אגן תקין.

שטיפות מרובות על-ידי ADAPT.