פלונית נ' מדינת ישראל ואח'

בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסד דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט אהרון שדה) (להלן: "בימ"ש קמא") מיום 17.7.17 בת.א. 24998-08-14, אשר קיבל תביעה שהגישה המערערת נגד המשיבה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב רשלנות רפואית, בעקבותיה נגרמה למערערת תסמונת אשרמן ברחם.

1.המערערת, ילידת שנת 1978, ילדה ביום 16.5.10 בת בניתוח קיסרי (לאחר שעובר לכניסתה להיריון עברה טיפולים להסרת מחיצה תוך רחמית שמנעה את כניסתה להיריון).

ביום 30.6.10 הופנתה המערערת לבית חולים של המשיבה עקב כאבי בטן. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה לה בבית החולים אובחן "רחם עם תוכן", ובו ביום היא הוכנסה לחדר ניתוח ובוצעה גרידה , במהלכה הוצאו חלקי שליה נמקית שנשארה ברחם לאחר הלידה.

2.לאחר שלא הצליחה להרות, נמצאה בבדיקת US רירית רחם דקה, ממצא שיכול להתאים לפגיעה ברירית הרחם. מצבה של המערערת הוגדר כ"עקרות מיכנית", והומלץ לה על הליך פונדקאות מביציות שיוצאו מגופה. הליך פונדקאות ראשון נכשל, ובשני נולדו למערערת תאומים (ביום 3.3.14).

3.המערערת הגישה נגד המשיבה תביעה לנזקי גוף בגין טיפול רשלני, ובפסק הדין קבע בימ"ש קמא כדלקמן:

א.הצוות הרפואי התרשל בבדיקת השליה לאחר הניתוח הקיסרי.

ב.ההחלטה על ביצוע גרידה באופן מידי הייתה בגדר טיפול רשלני.

ג.לפני ניתוח הגרידה לא הוסברו למערערת הסיכונים והחלופות הטיפוליות האפשריות.

בימ"ש קמא קבע כי אין לייחס למערערת אשם תורם ויש לקבוע כי "קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין שרשרת ההתנהלות מצד המשיבה בכל שלביה במהלך הטיפול במערערת לבין הנזק שנגרם לה".