פלונית נ' מ' ואח'

התביעה הוגשה כנגד הנתבעים בגין נזקי גוף שנגרמו לטענת התובעת בשל מספר מעשי תקיפה שבוצעו בה לטענתה בהיותה קטינה, המהווים עוולת תקיפה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968.

רקע כללי

התובעת, ילידת XX טוענת, כי מעשי התקיפה בוצעו כלפיה בגיל 15 עד 17 לערך, בשנים 2003-2005, עת התגוררה בXX, בעוד שהנתבע 1 (להלן- "ר'") התגורר בבית אמו בדירה בעלת כניסה נפרדת מהכניסה לדירת מגוריה, והנתבע 2 (להלן- "ס'") התגורר בהמשך הרחוב, אך ביקר אצל ר' ואמו לעיתים תכופות.

עובר לאירועי התקיפה הכניסה לדירת משפחת הנתבעת ומשפחת הנתבע 1 היתה באמצעות חדר מדרגות אחד משותף. בשלב מסוים יצרו הנתבעים כניסה נפרדת לדירתם ,וארון החשמל נותר ממוקם בסמוך לדירת משפחת התובעת.

טענות התובעת- בתמצית

בשל יחסי שכנות מעורערים בין משפחות הצדדים, החלה מסכת התעללויות של הנתבעים בתובעת, וזאת על אף שהתובעת- בהיותה קטינה, לא נטלה כל חלק בסכסוך זה. מאחר ששני הנתבעים- אחים- דומים במראם, חשבה תחילה התובעת כי מדובר באותו אדם, אלא שבעקבות מעשיהם, החלה להבחין ביניהם.

ביום 30.5.2003, בעת שהתובעת ירדה מאוטובוס בסיום יום הלימודים ושמה פעמיה לעבר ביתה, הופיע מולה ס', חסם את דרכה בסמטה צרה שבין בתי הרחוב, דחף אותה כלפי גדר הבניין, תוך שראשה נחבט בגדר, הצמיד יד אחת לצווארה ואחז בו בחוזקה ואת היד השנייה דחף מתחת לחולצתה תוך שהוא לוחץ את חזה, ומאיים עליה כי תצפה בעתיד ליחס דומה. לאחר מכן, עזב סלומון את המקום (להלן- "אירוע מיום 30.5.2003").

התובעת הגיעה לביתה מבוהלת והסתגרה בחדרה. הוריה שהו באותה עת בבית (יום שישי בשבוע), והאב ניגש לחדרה על מנת לברר סיבת הסתגרותה בחדר. התובעת השיבה לו לאקונית כי הותקפה על ידי בן השכנים.

כתוצאה מכך הזמינו ההורים ניידת משטרה לצורך הגשת תלונה, ולאחר מכן הובאה התובעת על ידי הוריה לבית החולים בני ציון, שם נבדקה בין השאר על ידי עובדת סוציאלית, כאשר האחרונה התרשמה ,כי התובעת מצויה במצב של טראומה.