פלונית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

עניינו של פסק דין זה בהכרעה בגורלו של ההליך בעניינה של החייבת והוא עוסק במתווה הראוי בעניינן של נשים שחובותיהן נוצרו כתוצאה מכפייה ואלימות כלכלית ופיזית.

אקדים ואציין שלאחר דיון במעמד הצדדים ועיון במסמכים שהגישה החייבת ושנאספו לתיק ובנסיבות שהתבררו עתרו הצדדים כולם לתן לחייבת הפטר לאלתר. בנסיבות העניין, אין לי אלא להצטרף לעמדת הצדדים וזאת בנסיבות המיוחדות של המקרה, כפי תפורטנה להלן:

1. צו הכינוס בעניינה של החייבת ניתן בתאריך 22.11.18. בהתאם לצו, התשלום החודשי נקבע על סך של 150 ₪ בהמשך ההליך הועלה הסכום החודשי לכדי 300 ₪. בקופה הצטבר נכון לעת הזו סך של כ-6,500 ₪.

2. החייבת ילידת 1986, גרושה, אם ל- 2 ילדים קטינים, בן יליד 2014 ובת ילידת 2016. לבנה של החייבת נכות בשיעור של 100% על רקע ירידה בשמיעה. מן המסמכים שצורפו עולה שהילד נזקק למעקב רציף ולטיפולים אלטרנטיביים.

3. המוקד בהליך נסב על אופן יצירת החובות ומצבה המשפחתי והכלכלי של החייבת. כפי שעלה מבקשת החייבת כמו גם מהמסמכים שצורפו לתיק בהמשך, החייבת, ילידת רוסיה, הכירה את הגרוש בשנת 2010 בעת ביקורה בארץ כתיירת. לאחר מכן השניים חזרו לרוסיה התחתנו שם. השניים עלו למדינת ישראל בשנת 2013 ונולדו להם שני ילדים.

   החייבת תארה שבחייה המשותפים סבלה אלימות פיזית מילולית וכלכלית עד כדי כך שנאלצה לעזוב את ביתה ולשהות במקלט לנשים מוכות. ההליך נפתח בעוד החייבת שוהה במקלט. החייבת טענה שהחובות כולם נוצרו עקב כך שבעלה דאז פתח עסק על שמה, ועשה שימוש בשיקים שלה לתשלומים שונים.

4. טענות אלו של החייבת מקבלות אישוש בדו"חות המצויים בתיק מגורמי הרווחה ומן המקלט:

   בדו"ח מטעם המקלט לנשים מוכות מתאריך 10/5/18, פורט שהחייבת סיפרה במהלך המפגשים הטיפוליים על חיים בצל טרור מצד בעלה דאז, מסכת התעללות פיזית ורגשית, השפלות, קללות, אלימות כלכלית ומניעת גישה לכסף. כמו כן, מאחר והיו לבעל חובות קודמים, פתח עסק על שמה וצבר חובות רבים. לדבריה כל ניסיון לשוחח עם הבעל על הסדר חובות הסתיים בריב אלים.

   בדו"ח צוין עוד שהחייבת הגיעה למקלט במצב רגשי קשה, חסרת בטחון, מפוחדת וחוששת מביצוע כל פעולה. סיפרה שבעלה שכנע אותה שאף אחד לא יאמין לה. החייבת באותה תקופה לא דברה את השפה העברית היא נותרה בארץ ללא מערכות תמיכה, לא הייתה מסוגלת להבין את המסמכים עליהם החתים אותה בעלה, ולא היו לה כוחות להתנגד לכך.

   בדו"ח נוסף מתאריך 20/6/18 תואר שעם הגעתה של החייבת למקלט, ניכר היה שמדובר באשה אשר חוותה אלימות לסוגיה וחיה באווירה של לחץ נפשי מתמיד. בעת שהותה במקלט, הבעל ובני משפחתו המשיכו להטריד אותה. בשיחות עם החייבת עלו חוויות האלימות הקשה שחוותה מבעלה, קושי להסתגלות לחיים במדינה בה אין לה מערכות תמיכה, ולכן הייתה נתונה לשליטה משמעותית של הבעל בכל תחומי חייה. החייבת העלתה דאגה רבה לגבי חובות רבים שנצברו על שמה במציאות חיים בה לעיתים קרובות לא הייתה לה שליטה או אפשרות בחירה.

   החייבת יצאה מן המקלט בתאריך 13/6/19 ונאלצה להתחיל חיים עצמאיים חדשים. לאחר יציאתה מן המקלט החייבת לא עבדה במשך כשנה וחצי, באותה תקופה גם פרצה מגפת הקורונה ולאחר מכן החלה לעבוד בחצי משרה.

   בדו"ח של המחלקה לשירותים חברתיים מעיריית אשדוד מתאריך 19/12/21, פורט שוב שבמהלך הנישואין חוותה החייבת אלימות קשה במשפחה. החייבת תארה מסכת קשה של התעללות פיזית, נפשית ומילולית. בין היתר לחץ עליה בעלה דאז לפתוח את העסק שלו על שמה והיא עשתה כן. לכל אורך הזמן החייבת לא הייתה מעורה בשום פרט הקשור לעסק. לאחר תקופה העסק כשל והחלו להצטבר לה חובות כבדים. בדו"ח הוסף שגם לאחר יציאתה מן המקלט וממעגל האלימות החייבת חוותה וחווה עדיין קשיים רבים בחיי היומיום בעיקר עקב התמודדותה עם החובות הרבים.

   מן המסמכים המצויים בתיק עולה שהגרוש ניסה ליצור קשר עם החייבת בעת שהותה במקלט ולאחר מכן ולפיכך הוצא צו מניעה קבוע המונע מן הגרוש להתקרב לחייבת כמו כן, על אף קיומו של פסק דין למזונות הגרוש לא משלם דבר. עוד עולה מן המסמכים, שהגרוש נזקק לטיפול פסיכיאטרי אולם לא לוקח כזה ומכאן שמדובר באדם שהיה במצב נפשי לא יציב במהלך החיים עם החייבת ואף לאחר מכן.