פלונית נ' אלמונית

התובעת ובת זוגה החליטו לעבור למגורים משותפים. הנתבעת פרסמה מודעה באינטרנט להשכרת דירתה ברחוב XXXXX בבת ים.

לאחר שיחה ובירור פרטים אחדים, סירבה הנתבעת להשכיר הדירה בשל העבודה כי התובעת ביקשה לגור בה יחד עם בת הזוג.

סירוב זה הוא העומד במוקד הדיון בתביעה זו, והוא מעלה שאלה סבוכה, קשה וכזו המעוררת התנגשות בין זכות התובעת לשיווין ובין האוטונומיה של הנתבעת הנובעת מבעלותה על דירתה וקניינה.

כבר עתה אציין, כי הגעתי למסקנה, כי דין תביעה זו להידחות. עם זאת – וזה החשוב – אין בדחיה זו משום אישור, אשרור או הצדקה לפעולת ההפליה בה נקטה הנתבעת במישור המוסרי. היפוכו של דבר. עם זאת, דומה, כי בנסיבות העניין גוברת זכותה של הנתבעת לקניין במישור המשפטי.

תמצית התביעה וטענות הצדדים

1. על מרבית העובדות אין – הלכה למעשה – מחלוקת בין התובעת והנתבעת.

    

2. הנתבעת פרסמה מודעת השכרה לדירתה בלוח אינטרנטי "יד 2". שיחת התובעת, כתגובה למודעה זו, היא-היא סלע המחלוקת.

    

3. השיחה שנערכה ביום 9.8.2021 הוקלטה, וחלקה של ההקלטה הוגשה כראיה לבית המשפט והושמעה בדיון. בשיחה זו תהתה הנתבעת, מה היא מערכת היחסים שבין התובעת ובת זוגתה, וניכר כי העובדה שמדובר על שתי נשים "הציקה" לנתבעת: