פלונית נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ילד נכה) מיום 15.2.10 אשר קבעה כי המערערת אינה זקוקה לנוכחות קבועה של הזולת או להשגחה מתמדת וכי היא זקוקה לסיוע מועט בהלבשה.

הרקע וההליכים הקודמים

המערער ילידת 2002, סובלת מדפלגיה ספסטית.

ביום 6.5.09 התכנסה בעניינה של המערערת הועדה הרפואית לעררים. הרכבה כלל את ד"ר ורדי (רופא ילדים), ד"ד פריאר וגב' רות אלמוג (אחות). המערערת נמצאה "סובלת משיתוק מוחי בצורה של דפלגיה יחסית קלה, עם קיצור גישה אכילס בשני הצדדים". הועדה הרפואית מצאה שהמערערת "הולכת בצורה ספסטית... הליכה לא יציבה.. נופלת לעיתים קרובות". אשר על כן קבעה הועדה הרפואית לעררים שהמערערת זקוקה לסיוע מועט בניידות בתוך הבית. כמו כן הועדה הרפואית לעררים החליטה כי המערערת זקוקה לסיוע מועט בהלבשה, לאחר שקבעה כי "בנוכחותנו ניסתה לחלוץ נעליים ולפשוט גרביים אך לא הצליחה. ניסתה לפשוט חולצה ולא הצליחה. פלג גוף תחתון מסוגלת ללבוש ולפשוט בעצמה כאשר במכנס ללא כפתור, זקוקה להרכיב מכשירים אורטופדיים בשתי רגליים". כן קבעה הועדה הרפואית לעררים שהמערערת אינה זקוקה לנוכחות קבועה של הזולת או להשגחה מתמדת.

המערערת הגישה ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 6.5.09 (בתיק בל 11234/09). ביום 14.12.09 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים בתיק בל 11234/09 לפיה עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים בעניינים אלה:

"א.הוועדה תנמק החלטתה בדבר אי היזקקותה של הקטינה לנוכחות קבועה או השגחה מתמדת, וזאת בשים לב לממצאיה לפיה נופלת הקטינה לעיתים קרובות.

ב.הועדה תנמק החלטתה בדבר היזקקותה של הקטינה לסיוע בהלבשה, וזאת לאור ממצאיה לפי רוב פעולות ההלבשה אינן מבוצעות על ידי הקטינה. כמו כן תשקול הועדה ההיזקקות לסיוע בניידות לאור ממצאיה לפיה נופלת הקטינה לעיתים קרובות".

הועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 15.2.10. בדיון נכחו המערערת ואביה. הרכבה של הועדה שונה בכך שאת האחות גב' רות אלמוג, החליפה גב' שולמית ליברמן, שהיא מרפאה בעיסוק. ממצאיה של הועדה הרפואית לעררים בעניין "ניידות בתוך הבית" היו:

"נכנסה לחדר באופן עצמאי קמה והתיישבה בכסא בכוחות עצמה, ללא קושי, זקוקה לעזרה לפעמים בשל נפילות חוזרות (לדברי האם אינה נופלת היום יותר מאשר בעבר)".

לעניין הלבשה חזרה וקבעה הועדה הרפואית לעררים כי המערערת זקוקה אך לסיוע מועט, וזאת לאחר שקבעה:

"נבדקה בועדת ערר קודמת. הצליחה להוריד מכנס וללבושו. לא הצליחה לפשוט וללבוש חולצה. מהתרשמותנו אכן היתה זקוקה לעזרה בפלג גוף עליון".

לעניין נוכחות קבועה של הזולת קבעה הועדה הרפואית לעררים:

"לא זקוקה לנוכחות.

הילדה נופלת לעיתים. קמה לבד. ועל כך ניתנה החלטה בסעיף ניידות. הילדה אינה זקוקה לנוכחות קבועה יותר מבני גילה כי אינה מסכנת את עצמה או אחרים".

לעניין השגחה מתמדת קבעה הועדה הרפואית לעררים:

"(ראה נימוק בנוכחות). אין סכנה מיידית לבריאותה וחייה של הילדה המצדיקים השגחה צמודה ופעילה של הזולת".

טענות המערערת

טענות המערערת הן:

א.הועדה הרפואית לעררים לא בדקה את המערערת ותחת לבדוק אותה היא התנצחה עם אביה. הועדה הרפואית לא יכלה להתבסס על ממצאיה מהדיון מיום 6.5.09 בלי לבדוק את המערערת, במיוחד משהוחלף חבר ועדה.