פלונית ואח' נ' מלאכי ואח'

ההליך, הצדדים וגדר המחלוקת

1. לפני תביעה לפיצוי בסך של 75,000 ₪ לשני התובעים יחדיו, שהוגשה מכוח חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 (להלן: "החוק"). לטענת התובעים, המוכחשת- הנתבעים פרסמו ברשתות חברתיות, ברמיזות ברורות, כי התובעים מנהלים רומן ביניהם או עם אחרים וזאת כדי לפגוע בהם, בבני משפחתם, ובפועלם.
2. התובעים מעידים על עצמם כי הם פעילים חברתיים בעיר ראש העין (להלן: "העיר" או "ראש העין"). התובעת- שצוין לגביה שהיא פרודה וכי נישואיה עלו על שרטון לפני זמן רב עובר לאירועים או לפרסומים נשוא התביעה, פעילה במטה הבחירות של התובע 2 (להלן: "התובעת"). התובע 2 - נשוי ואב לבת בגיל העשרה, ומועמד לראשות העיר בבחירות הקרובות לרשויות המקומות (להלן: "התובע").
3. בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה- היו תושבי העיר, המעורבים בנעשה בה- בכלל, ובפוליטיקה המקומית- בפרט.
4. עניינה של התביעה- ב'פוסטים' שפרסמו הנתבעים ברשת החברתי 'פייסבוק' בתקופה שבין השנים 2016- 2017 (להלן: "הפרסומים"). המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם הפרסומים, שצורפו כנספחים לכתב התביעה וחלקם אף כנספחים לכתב ההגנה- מהווים "לשון הרע", כהגדרתה בחוק (להלן: " לשון הרע").
5. מטעם התובעים- הוגשו תצהיריהם וכן: תצהירו של מר אילן אפלבוים- תושב העיר, המשמש כיו"ר מטה מפלגה בראש העין, המתעתד להתמודד על תפקיד חבר מועצה בבחירות הקרובות ומסר  שיש לו היכרות טובה עם התובעת ודרכה גם עם התובע; תצהירה של גב' רונית ויצמן- תושבת העיר, ששימשה כדירקטורית של עמותת הספורט העירונית, מכירה את התובע מזה כ-11 שנים ואת התובעת במשך כ- 4 שנים; תצהירו של מר יוגב יצחק- המכיר את התובעים דרך מכרים משותפים ואינו פעיל בעירייה; תצהירה של עדה נוספת- הגב' שרון בנד הוצא מהתיק, לאחר שלא התייצבה להיחקר.

מטעם הנתבעים- הוגשו תצהיריהם.

המצהירים נחקרו על תצהיריהם.

תמצית טענות הצדדים- בקליפת אגוז

6. לטענת התובעים- הנתבעים פרסמו 'פוסטים' מהם עולה כי התובעים, לכאורה, בגדו בבני זוגם, בין אם זו עם זה ובין אם בנפרד- כל אחד עם אחר שאינו נשוי לו. זאת, תוך ביזוי אישי של התובעים, המייחס להם קיום יחסי מין עם אחרים ביער הסמוך לראש העין (להלן: "היער"), כי התובע מקיים ביער יחסים עם נשים צעירות וחיילות. אשר לתובעת, פורסם כי פירקה את נישואיה משום שקיימה יחסים עם פלוני באותו היער.
7. לטענת הנתבעים- מנגד, מדובר בתביעה שתכליתה "להשתיקם". לשיטתם, 'רמיזות מיניות על קיום יחסי מין ביער' אינן מהוות "לשון הרע"; עוד לטענתם, מאחר והתובעים מועמדים פוליטיים בבחירות הקרובות בעיר והנתבעים הם תושבי השכונות הישנות, הרי שזכותם להעביר ביקורת לגלגנית, גם אם לעיתים מוצלחת ולעיתים פחות, על המנהיגות המקומית. בנסיבות אלו, יש ליתן משקל משמעותי לזכות של חופש הביטוי שאינה שמורה ל'צחי לשון' ובעלי שפה גבוהה; חלק ניכר מ'הפוסטים' והתגוביות מנוסחים בצורה סטירית, ביקורתית, אירונית ואפילו גסה וולגרית- אך כולם נופלים בגדר יישום של חופש הביטוי; מלכתחילה, בהתחשב בפלטפורמה ובפרט בזהותם ומעמדם של הדוברים- מיוחסת חוסר מהימנות מובנית לביטויים, לציניות ולהומור הקיימים בהם; חלק מהפרסומים אינם נוגעים לתובעים, ולא פורסם כי מתקיים ביניהם קשר רומנטי.

המסגרת הנורמטיבית

8. סעיף 1 לחוק קובע מהי "לשון הרע ", כהאי לישנא:

            "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)        להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)        לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)        לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;