תביעה נגד ביטוח לאומי בשאלת הקשר בין דחק נפשי לאירוע מוחי

מבוא

1. לפנינו תביעת התובע, רופא ילדים במקצועו, יליד 1950, אשר במועד הרלבנטי עבד במרפאת קופ"ח כללית, להכיר באירוע מוחי בו לקה ביום 25.4.17 (להלן – האירוע המוחי) כפגיעה בעבודה.

2. לטענת התובע האירוע המוחי נגרם כתוצאה מאירוע חריג בעבודה ביום 23.4.17, בשעה 14:00 או בסמוך לכך, אשר במהלכו התרגז התובע באופן חריג, חש דחק נפשי וסערת רגשות וצעק בצורה לא אופיינית על מזכירת המרפאה (להלן – האירוע החריג). קצפו של התובע יצא עת הסתבר לו, באמצע יום עבודה עמוס במיוחד, כי הינו רופא יחיד במרפאה, אשר ככלל מתופעלת באמצעות שני רופאים וכי לא עודכן מבעוד מועד, בניגוד למקובל במרפאה, במקרים בהם לא נמצא רופא מחליף.

3. התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה באירוע המוחי כפגיעה בעבודה. התביעה נדחתה. על החלטה זו נסובה התביעה שבפנינו.

   השתלשלות ההליך המשפטי

4. ביום 28.3.19 התקיים דיון הוכחות, בפני מותב בראשות כב' השופטת פריימן. במהלך הדיון נחקרו התובע, ביתו, הגב' עדי אדלה גב, עדה מטעמו, המטופלת גב' סוזאן שלו ועדה מטעם הנתבע, מזכירת המרפאה בתקופה הרלבנטית, גב' סחר מבארכה.

5. ביום 10.10.19 התקיים דיון נוסף, אחריו הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע למינוי מומחה מטעם בית הדין, על יסוד העובדות שלהלן:

   • התובע הינו יליד 1950, רופא ילדים במקצועו, בעל וותק של 40 שנות עבודה. בתקופה הרלוונטית היה הנ"ל מועסק בתור רופא משפחה במרפאה של קופת חולים כללית.

     לדברי התובע הוא אדם רגוע.

   • התובע עישן כחפיסת סיגריות ביום, מגיל 17 עד לגיל 39.