פלוני נ' שירות בתי הסוהר ואח'

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 7.2.2018 (כבוד השופטת מ' ברנט, עת"א 65074-01-18), שבמסגרתו נדחתה עתירת המבקש לאפשר לו חופשה חריגה על מנת שיוכל להשתתף בחתונת בנו שצפויה להתקיים בעוד שלושה ימים, ביום 11.2.2018 (להלן: הבקשה ו-פסק הדין, בהתאמה).

           המבקש הוא אסיר המרצה עונש של 20 שנות מאסר, החל מיום 10.2.2001, לאחר שהורשע בביצוע מסכת ארוכה של עבירות אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה, תקיפה וסחיטה באיומים שביצע במשך כ-8 שנים כלפי בתה הקטינה של חברתו לחיים דאז. בנוסף, המבקש הורשע בביצוע עבירת מין בחברתה הקטינה של הקורבן העיקרי (ת"פ 132/01). תקופת המאסר המלאה שהושתה על המבקש עתידה להסתיים ביום 9.2.2021.

2. במועד שלא הוברר במסגרת הבקשה, פנה המבקש אל המשיב 1, שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס), על מנת שיאשר לו לצאת לחופשה חריגה לחתונת בנו. לשם קבלת החלטה בבקשת המבקש ניתנו שתי חוות דעת מקצועיות בעניינו – האחת של המרכז הרפואי לבריאות הנפש והמערך הקהילתי (להלן: מב"ן) שתפקידו להעריך את המסוכנות הכללית שנשקפת מהמבקש לציבור, והשנייה של הוועדה המחוזית לטיפול בגילוי עריות (להלן: וג"ע) שאמונה על בחינת המסוכנות הספציפית של המבקש כלפי קורבן העבירה.

           בתמצית יצוין כי וג"ע סברה, לאחר התלבטויות רבות, שניתן להוציא את האסיר לחופשה חד-פעמית חריגה בת שמונה שעות, בתנאים מגבילים. לעומתה, מב"ן התנגדה בתוקף להוצאת המבקש לחופשה לשם השתתפותו בחתונת בנו, וזאת לנוכח המסוכנות המינית הגבוהה שלשיטתה נשקפת ממנו לטווח הארוך; ובפרט מאחר שלא ניתן למנוע הימצאותם של קטינים באירוע החתונה רב המשתתפים שבו ביקש המבקש להיות נוכח. על יסוד האמור, שב"ס סירב לאשר למבקש לצאת לחופשה המבוקשת.

3. עתירה שהוגשה נגד החלטה זו, נדחתה אתמול – ביום 7.2.2018. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת שב"ס היא סבירה ואחראית, תוך שהודגשה המסוכנות המינית הגבוהה שנשקפת מהמבקש והעובדה שבחתונת בנו עתידים לשהות קטינים.

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. בגדר הבקשה נטען כי המבקש נמצא בישורת האחרונה של ריצוי עונש המאסר שהושת עליו וכי הוא משולב כבר שבע שנים בסבב חופשות, מבלי שנרשמה לחובתו הפרה כלשהי; ומשכך, יש לאפשר לו יציאה לחופשה קצרה על מנת להשתתף ב"אירוע של פעם בחיים", חתונת בנו. עוד נטען כי גם בהנחה שקיימת מסוכנות מהמבקש, הערבים שיתלוו אליו לחתונה מפיגים אותה.

4. דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי מתן רשות ערעור על הכרעה בעתירת אסיר לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא באופן מצומצם, ורק כאשר הבקשה מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או בעלת חשיבות כללית (רע"ב 3915/17 עאמר נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (14.5.2017); רע"ב 4166/17 בסה נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (21.5.2017)). הלכה זו כוחה יפה גם מקום שבו האסיר מבקש כי תאושר לו חופשה על מנת להשתתף בשמחה משפחתית של קרוב מדרגה ראשונה (רע"ב 8333/17 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 3 (27.10.2017). במקרה הנדון, טענותיו של המבקש אינן חורגות מעניינו הפרטי, ומשום כך אין הצדקה להיעתר להן.

           למעלה מן הצורך, אציין שאף לגופם של דברים לא מצאתי להתערב בפסק הדין. חרף מאסרו הממושך של המבקש, ניכר מחוות הדעת המקצועית של מב"ן מיום 4.2.2018 כי הוא אינו מגלה תובנה של ממש לחומרת המעשים שבוצעו על ידו; וכי הוא נוטל אחריות פורמאלית וחלקית בלבד על פגיעותיו. עוד צוין כי הרושם החוזר הוא שהמבקש לא הפיק תועלת ממשית מהשתתפותו בקבוצה טיפולית ייעודית וכי הוא אינו מודע לדפוסי התנהגותו הפוגעניים ואף אינו סבור שנשקפת ממנו מסוכנות מינית כלשהי. על יסוד האמור נקבע כי רמת המסוכנות המינית שמיוחסת למבקש היא גבוהה ולטווח ארוך. באשר לעובדה שהמבקש משולב בסבב חופשות, הובהר בחוות הדעת של מב"ן כי יציאותיו לחופשות נעשית לפרק זמן שאינו עולה על שמונה שעות, תוך שמוחלים עליו תנאים מגבילים עד מאוד; ובהם מגבלה כי לא ישהה במחיצת קטינים במהלך החופשה. לשיטת מב"ן, התנאים המגבילים מפחיתים את רמת האיום שנשקפת מהמבקש במהלך חופשה "רגילה"; ואולם, מאחר שחתונת בנו עתידה להתקיים במספר רב של משתתפים, לרבות ילדים – אין כל אפשרות לצמצם את האיום שנשקף מן המבקש לציבור. יתרה מזאת, אף וג"ע שכאמור בסופו של יום סברה כי ניתן לאפשר למבקש להשתתף בחתונת בנו, העירה כי הוא "אינו מודע לגורמי סיכון עתידיים, מציג גישה קורבנית, ומתקשה בלקיחת אחריות, וזאת על אף שסיים טיפול ייעודי", תוך שהודגש כי השתתפותו באירוע בו ישהו קטינים מעלה את הסבירות לכך שהתנהגותו הפוגענית תחזור על עצמה.

5. משאלו פני הדברים, ומבלי להקל ברצונו של המבקש להשתתף בשמחת בנו, ואף לא בחשיבות העניין לבני משפחתו, אינני סבורה כי מקרה זה מצדיק התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתם של גורמי שב"ס ובהחלטת בית המשפט המחוזי. סוף דבר, הבקשה נדחית.