פלוני נ' פלוני ואח'

1. אב החליט להעניק במתנה לבנו חלקת קרקע. לצורך מימוש ההתחייבות חתם האב, בין היתר, על ייפוי כוח בלתי חוזר. לימים נמלך האב בדעתו וביקש לחזור בו מהתחייבותו, כפי רשותו בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968 (להלן: החוק). האם רשאי האב לחזור בו מן ההתחייבות או שמא ייפוי הכוח הבלתי חוזר מלמד כי ויתר על רשות זו? זו השאלה המתעוררת במקרה זה.

העובדות בתמצית

2. המשיב 1 הוא אביו של המבקש (בהתאמה להלן: האב והבן). ביום 6.1.2012 חתם האב על תצהיר שלפיו הוא נותן במתנה לבן חלק מחלקה שבבעלותו (להלן: תצהיר המתנה). בד בבד חתם האב על ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך מימוש ההתחייבות.

3. בתצהיר המתנה נכתב כי ניתנת לבן חלקה במתנה; כי להבטחת העברת המתנה על שמו של הבן נחתם גם ייפוי כוח בלתי חוזר לטובתו; כי עם החתימה מועברת החזקה לידי הבן; וכי האב שומר על זכותו לבטל את המתנה - ובלשון התצהיר: "אני שומר על זכותי לבטל את המתנה בהתאם לזכות המוענקת לי בחוק המתנה תשכ"ב-1962 [צ"ל התשכ"ח-1968, מ.מ], ובהתקיים התנאים המזכים אותי לכך, ובמיוחד אם ישנה בני [שמו של הבן, מ.מ] התנהגותו כלפיי ויתנהג כלפיי התנהגות מחפירה, התנהגות לרעה, יתעמר בי ולא יכבד אותי". עסקת המתנה דווחה לרשויות המס, אך לא הושלמה ברישום.

4. ביום 24.6.2012, בחלוף כחצי שנה, הגיש האב תביעה לבית המשפט לענייני משפחה שבה דרש לבטל את התחייבותו לתת מתנה לבנו, וכן לבטל שלוש עסקאות מתנה נוספות שנערכו עם שלושת בניו האחרים. במסגרת הליך גישור הגיעו האב ושלושת הבנים האחרים להסכמות במסגרתן בוטלו עסקאות המתנה, אך הבן - המבקש כאן - לא הסכים לכך, ומכאן שתביעת האב נגדו התבררה לגופה.

פסקי הדין

5. בבית המשפט לענייני משפחה חזית המחלוקת הייתה רחבה ונדונו שאלות החורגות מגדרי השאלה המתעוררת בבקשה זו. בסופו של דבר הוכרעה התביעה לטובת הבן. האב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובדיון בערעור הצטמצמה חזית המחלוקת לשאלה אחת - האם במתן ייפוי הכוח הבלתי חוזר ויתר האב על רשותו לחזור בו מהתחייבותו לתת מתנה.

6. בית המשפט המחוזי (מפי השופט ע' טאהא ובהסכמת סגנית הנשיא א' הלמן והשופטת ר' גלפז מוקדי) הכריע לטובת האב. בפסק דין מנומק היטב, קבע בית המשפט כי על פי הפסיקה שעסקה בנושא, באופן רגיל ובהעדר ראיות סותרות יש לראות בייפוי כוח בלתי חוזר משום ויתור על זכות החזרה של נותן המתנה. אשר לנסיבות המקרה דנן, נקבע כי תצהיר המתנה קובע באופן מפורש כי האב שומר על זכותו לחזור בו מהתחייבותו לתת מתנה. מכאן הסיק בית המשפט כי מטרתו של ייפוי הכוח הבלתי חוזר הייתה העברת הזכויות בחלקה על שם הבן, הא ותו לא; ולא ניתן לראות בו משום ויתור על זכות החזרה.

7. כלפי פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. בבקשה נטען כי יש מקום ליתן רשות ערעור במקרה זה משני טעמים. טעם אחד הוא, כי בית המשפט המחוזי סטה מההלכה הפסוקה, או יצק לתוכה תוכן חדש, בקבעו כי לייפוי הכוח הבלתי חוזר אין כל משקל בשל האמור בתצהיר המתנה. נטען כי על פי הפסיקה, ייפוי כוח בלתי חוזר מהווה ויתור על זכות החזרה הקבועה בסעיף 5(ב) לחוק. והטעם השני הוא, כי בית המשפט המחוזי התעלם מהמשטר החוזי החל על עסקת המתנה, ובפרט מחובת תום הלב החלה על האב, חובה אותה הפר.