פלוני נ' פולירם תעשיות פלסטיק בע"מ

מונחת לפני תביעה לנזקי גוף בגין תאונת עבודה שאירעה לתובע עת עבד בשירות הנתבעת. הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק כפי שיפורט להלן.

רקע וגדרי המחלוקת

1.התובע ילידי 1977, נפגע בתאונת עבודה ביום 31/10/2014, עת עבד בשירות הנתבעת, מפעל ליצור מוצרי פלסטיק. תפקידו של התובע במפעל היה טכנאי מכונות במחלקת אחזקה, כאשר הוא נקלט לעבודה בשירות הנתבעת ביום 18/3/2014. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 31/10/2014, במהלך עבודתו במפעל הנתבעת, נדרש התובע לחלץ ברגים אשר נפלו לתוך מכונה, ותוך כדי כך אירע פיצוץ במכונה של מיכל פלסטיק, וחומר פלסטיק נוזלי וחם נשפך על צווארו וידיו וגרם לו לכוויות קשות. גדרי המחלוקת בין הצדדים, כיום לאחר שמיעת הראיות, מצומצמים ביותר, כאשר אין מחלוקת כי התובע נפגע במסגרת עבודתו כתוצאה מפגיעה של פלסטיק נוזלי וחם שעף מהמכונה. אין גם מחלוקת כיום כי בעת שנפגע התובע הוא לא השתמש באמצעי מיגון שעומדים לרשותו וסופקו על ידי המפעל, כגון כפפות המגנות מפני חום גבוה ומסכת פנים. המחלוקת מתמקדת בשאלה מה עשה התובע בעת שנפגע כפי שיפורט בהמשך. בנוסף חלוקים הצדדים בשאלה המשפטית האם יש להטיל אחריות על הנתבעת כמעבידה של התובע.

לתובע נקבעה על ידי מומחים מטעם בית המשפט נכויות בתחום הפלסטי ובתחום הנפשי כפי שיפורט בהמשך. גם המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע נכויות בתחומים אלו, לאחר שהתאונה הוכרה כפגיעה בעבודה. במישור הנזק הצדדים חלוקים בשאלות הבאות: הנכות התפקודית אם בכלל; חישוב ראשי הנזק כנגזר מהשאלה הראשונה; האם יש לנכות תגמולים שקיבל התובע בגין אי כושר מפוליסת ביטוח ופיצויי פיטורין; האם יש לבצע ניכוי רעיוני של תגמולי מל"ל, בשים לב לטענת הנתבעת לפיה על התובע לפנות בהליך של החמרת מצב, בשל הפערים בין קביעות המומחים שמונו על ידי בית המשפט וקביעות הוועדות הרפואיות שליד המוסד לביטוח לאומי. להלן אכריע בכל השאלות הנ"ל.

שאלת החבות

נסיבות אירוע התאונה

2.התובע טען, בעדותו לפני ובמסגרת תצהירו, כי נפגע עת ניסה להסתכל בתוך המכונה על מנת לאתר את התקלה. עוד שלל התובע בעדותו כי התאונה אירעה תוך כדי שחרור בורג המכונה. על מנת להבין את הקשר הדברים, התובע העיד לפני כי יש במכונה בורג גדול (שבלול) שתפקידו להעביר את חומר הפלסטיק המעובד הלאה לתוך המכונה. כהשלמה לעדות זו טען התובע בעדותו לפני כי מאחר ולא עסק בשחרור הבורג לא לבש את ציוד המגן, בעוד שאם מדובר בפעולה של שחור הבורג יש צורך בחבישת ציוד המגן כנגד כוויות. מאידך הנתבעת טוענת כי התאונה אירעה תוך כדי פעולת שחרור הבורג והוצאתו, והתובע התרשל עת לא לבש את ציוד המגן.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועל סמך הראיות שהונחו לפני, אני סבור כי יש לקבל את טענת הנתבעת לפיה התאונה אירעה תוך כדי פעולת הוצאת הבורג. ראשית, צודקת הנתבעת כי מדובר בשינוי חזית על ידי התובע מהאמור בכתב התביעה, שם טען כי התאונה אירעה עת ניסה להוציא ברגים. שנית, בתיעוד הרפואי בסמוך לאירוע התאונה נרשם כי, התאונה אירעה עת ניסה להוציא בורג. כך בתעודה מיום 9/11/2014 של ד"ר שיינמן נרשם שהתאונה אירעה תוך כדי הוצאת ברגים. כך גם נרשם בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה. שלישית, בהודעה על פגיעה בעבודה ובתביעה לקביעת דרגת נכות, שהוגשו למוסד לביטוח לאומי והתובע חתום עליהן, נמסרה גרסה על ידו לפיה התאונה אירעה תוך כדי חילוץ ברגים כאשר אירע פיצוץ וחומר פגע בפניו ובידו. רביעית, התובע העיד לפני כי אם לא מפרקים את המכונה אזי היא אטומה דהיינו החומר הנמצא במכונה הוא במערכת סגורה. לכן אם אירע המקרה סביר להניח כי אירע תוך כדי פירוק הבורג. גם עד ההגנה אנדרי וסרייב העיד לפני כי בתקלות הכרוכות בסתימה ייתכן ותהיה התפרצות של החומר הנוזלי תוך כדי פירוק. לאור זאת, אני קובע כי התאונה אירעה עת התובע עסק בפירוק הבורג.

3.באשר לאחריות אני סבור כי עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת התרשלה. בענייננו אני סבור כי חלה החזקה הקבועה בסעיף 38 לפקודת הנזיקין הקובע: