פלוני נ' סירחאן ואח'

כללי

1. תביעת רשלנות רפואית בגין פגיעה במהלך טיפול שיניים. לצורך טיפול שורש ניתנה זריקת אלחוש. המחט נשברה, כשהחלק השבור באורך כמה ס"מ, נותר תקוע בלסת וחולץ בניתוח. הפגיעה הנה תולדת אותו ניתוח לחילוץ המחט, אולם אין חולק שהיה בו צורך, ולבית החולים שביצע הניתוח לחילוץ המחט לא מיוחסת התרשלות. טענות הרשלנות של התובע והמומחה מטעמו מיוחסות לרופא המטפל שהזריק זריקת האלחוש ושבר המחט באופן רשלני, ובכך הביא לצורך בניתוח, על חיתוך הרקמות הרחב שהיה כרוך בו כאילוץ, כדי להוציא המחט שנתקעה עמוק. מומחה הנתבע העלה טענות שיש לבדוק ההתנהלות בבית החולים, שמא היא שגרמה לנכות בגין טיפול זה או אחר. אולם מומחה מטעם ביהמ"ש שלל כל טענת התרשלות או קשר סבתי ביחס לניתוח לחילוץ המחט שבוצע בבית החולים, וייחס הסיבתיות לשבירת המחט בפיו של התובע.

התובע יליד אוגוסט 1981, כבן 39 כיום. המומחים משני העברים מסכימים שהנכות הרפואית בתחום פה ולסת הנה בשיעור 20%, אך חלקו בשאלת האחריות והקשר הסבתי. לפיכך מונה כאמור מומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר דורון אבניאלי. המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בלבד.

2. חוו"ד המומחים מטעם הצדדים בתחום רפואת השיניים הוגשו בהסכמה בלא חקירה. נוסף על כך טוען התובע לנכות בתחום הנפשי, והגיש חוו"ד של מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי מטעמו, ד"ר עמיקם טל. הנתבעת הגישה חוו"ד נגדית של ד"ר רוזיצקי. המומחים בתחום הנפשי משני העברים - נחקרו. נחקר גם המומחה מטעם ביהמ"ש בתחום פה ולסת. אקדים ואציין התוצאה: ראיתי לקבל התביעה, אולם מדובר במקרה ממין המקרים בהם שיעור הנזק הריאלי נמוך לאין שיעור מטענותיו המופרזות של התובע, בלי למעט מן הנכות שנותרה, על חוסר הנוחות הכרוך בה. איני סבור כי כושר עבודתו של התובע פחת, אם כי נותרה לו נכות נפשית קלה שהשפעתה התפקודית נוגעת ליחסים החברתיים והאישיים, עקב הפרעת הסתגלות לנכות בתחום הפה ולסת, ואין לה השפעה תעסוקתית.

3. אפתח במחלוקת הרפואית בתחום הפה ולסת הנוגעת הן לשאלת האחריות, והן לנזק.

4.עיקרי חוו"ד מומחה התובע– ד"ר שלמה ברק (מומחה פה ולסת):

א. התובע פנה לטיפולו של הנתבע 1 במרץ 2016, עקב כאבים בשן טוחנת ראשונה תחתונה מימין – שן 46. הנתבע מסר לו כי בשן עששת עמוקה, ונדרש לבצע בה טיפול שורש.

ב. הוא לא זכה להסבר מן הנתבע על מהות הטיפול , סיכוייו וסיכוניו, לרבות סיכוני זריקת האלחוש.

ג. הנתבע הזריק זריקת האלחוש, ומיד מסר לו כי המחט נשברה ונותרה תקועה בתוך הלסת. הוא הפנה את התובע לביצוע צילום רנטגן. התובע ביצע הצילום מידית וחזר למרפאה. הנתבע מסר לו שאכן הצילום מראה שהמחט תקועה בתוך הלסת ויש להוציאה בבית חולים.

ד. התובע נסע לרמב"ם ושם בוצע צילום סי.טי. נאמר לו שהמחט תקועה עמוק ויש להוציאה מידית, שכן מדובר במצב יוצר סיכון. עוד באותו יום עבר התובע ניתוח. המחט הוצאה והוא נותר מאושפז. לאחר שחרורו החלה להיווצר נפיחות בלחי ימין וצוואר עם כאבים, לא יכול היה לפתוח הפה ולא ללעוס מזון קשה. הוא נאלץ לאכול אוכל נוזלי ולטול תרופות מרובות לשיכוך כאב.