פלוני נ' מכבסת בית העמק לבנון בע"מ ואח'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה.

סיפורה של תביעה

התובע נולד בשנת 1984, עם פיגור שכלי גבולי ולקות שמיעה דו צדדית. בן יחיד להוריו, ללא אחים או אחיות. הוריו טיפלו בו במסירות במהלך השנים. עודדו אותו ודחפו. הוא הצליח לסיים 12 שנות לימוד, השלים בגרות (עם הקלות) והוציא רישיון נהיגה. בשל מגבלותיו, הוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל נכות בשיעור של 44%. בגלל נכותו לא גויס לצבא. הוא השלים קורס הכשרה מקצועית דרך מחלקת שיקום במוסד לביטוח לאומי ושאף להשתלב בעבודה, להתפרנס ולקיים חיים עצמאיים.

בסיוע עמותה הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה, החל לעבוד במכבסה בהיותו בן 26. הוא ביצע עבודות קלות, מונוטוניות, בטוחות, המתאימות למגבלותיו. ארבע שנים עבד במכבסה. בחריצות, בהתמדה, במסירות. מהשכם בבוקר, ולאורך שעות רבות מעבר להיקף המשרה שנקבע לו בשל מוגבלותו. שכרו עלה בהתאם. נראה היה שעלה על דרך המלך. הוא קיים שגרת תעסוקה יציבה, התקדם בעבודה, וניהל חיים עצמאיים למדי. ברגע אחד הכל השתנה.

היה זה כשנפגע בראשו בתאונה במהלך עבודה שביצע, שלא הייתה מותאמת למוגבלויותיו ולא הודרך כיצד לבצע אותה. בעקבות הפגיעה נותרה לו נכות רפואית (משוקללת) בשיעור של כ – 60%, המתווספת לנכותו מילדות (44%).

מאז התאונה בשנת 2014, התובע אינו עובד. כושר תפקודו הפיזי, הנוירולוגי והנפשי נפגע בתאונה באופן ניכר. הוא יושב בביתו, מודאג מעתידו. מסגרת העבודה שנועדה לספק לו מעטפת בטוחה, לקדם אותו, לשלב אותו במעגל השווים, לסייע לו לקיים חיים עצמאיים חרף מגבלותיו מילדות - כשלה. זה בתמצתית, סיפורה המצער של תביעה זו.

רקע

1.התובע שימש כעובד מכבסה אצל הנתבעת 1, מכבסת בית העמק לבנון בע"מ (להלן – המעסיקה; המכבסה). הנתבעת 2 היא המבטחת של המעסיקה בפוליסת חבות מעבידים (להלן – המבטחת).

לעבודה במכבסה התקבל התובע בשנת 2010, בסיוע עמותת אלווין (להלן - העמותה), הפועלת בשיתוף עם משרד התעשייה והמסחר (להלן - משרד התמ"ת) לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה.

2.לפי הנטען בתביעה, התאונה אירעה ביום 6.7.2014, כאשר התבקש התובע ע"י עובדות המכבסה, לשנע כלוב כביסה כבד (להלן – הכלוב) לשקילה. כשמשך את הכלוב כדי להעלות אותו על גבי המשקל, השתחררה דלת הכלוב העשויה מברזל מן הווים שעליהם הייתה מונחת, ופגעה בראשו ובעורפו (להלן – התאונה ; הפגיעה).

3.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) כתאונת עבודה, ונקבעה לתובע נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 50.75% (בתחומי הפסיכיאטריה, נוירולוגיה, אורתופדיה וא.א.ג.). ביום 22.6.16 החליט המל"ל להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן – תקנות המל"ל) במלואה, ונכותו הצמיתה של התובע הועמדה על 77%.

4.מיום 28.8.14 ועד היום, לא שב התובע לעבודתו אצל הנתבעת, או לכל עבודה אחרת.