פלוני נ' מדינת ישראל

השופט ג' קרא:

1. המערער הורשע פה אחד, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות מין במשפחה וכן בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים ונדון ל-18 שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננות בסך 30,000 ש"ח.

           כעת מונח לפנינו ערעורו על הכרעת הדין מיום 4.5.2015 ועל גזר הדין מיום 16.7.2015, שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא י' צבן והשופטים ר' כרמל ו- ר' פרידמן-פלדמן) בתפ"ח 44174-10-13.

עיקרי כתב האישום

2. כתב האישום מחזיק שני אישומים, האישום הראשון עניינו בעבירות מין שעל פי הנטען ביצע המערער בבתו הקטינה א', שהייתה אז כבת 15, במשך שנה, החל משנת 2012. על פי המתואר, נהג המערער להגיע למיטה בה ישנה א' בסמוך לאחותה ד', בשעות הבוקר המוקדמות, להרים את ד' ולהניחה על מזרון אחר בחדר ולשכב לצידה של א'. המערער הניח את ידו בין רגליה, הרים את חולצתה, נגע בשדיה ואמר לה "תזרמי איתי, תני לי להירגע, תעשי משהו". בנוסף, מתאר כתב האישום שורה של מעשים מיניים קשים שביצע המערער בא': מספר מקרים בהם החדיר את אצבעותיו ואת איבר מינו לפי הטבעת שלה; מספר נסיונות אינוס; מספר מעשי סדום ומספר מקרים בהם ביצע מעשים מגונים תוך שימוש בכח; מעשים מגונים שביצע בפניה; וכן חשיפתה לסרטים בעלי תוכן מיני. עוד נטען כי כאשר ניסתה א' להימלט מפניו, משך המערער בשערותיה וסטר לה, כשבאחת הפעמים גרמה לה הסטירה לצלצולים באוזן במשך שבוע ימים; בנוסף, נהג המערער לאיים עליה שאם תספר על מעשיו יכריז כי היא איננה בתו ויכה אותה.

           האישום השני נוגע לעבירות אלימות שביצע המערער בבתו ד' בשלוש הזדמנויות, מאז היותה בת 11: במקרה הראשון, בשנת 2011, לאחר שסירבה להיענות לבקשתו ללכת על המדרכה ולא על הכביש, השליך לעברה אבן, סטר לה ולאחר שנפלה ארצה כשהיא בוכה, דרך על ראשה ברגלו באופן שהביא לפציעתה באיזור הגבה; במקרה השני, שהתרחש באותה שנה, לאחר שסירבה להכין לו קפה כפי שדרש, הכה אותה בסטירות ובאמצעות מקל של מגב בכל חלקי גופה, עד לשבירת המקל ובאופן שגרם לשטף דם פנימי בכתפה; במקרה השלישי, בשנת 2013, לאחר שהגיעה לאוזניו השמועה כי היא מאוהבת בבחור, הכה אותה בכל חלקי גופה באופן שגרם לה לשטפי דם פנימיים באיזורים שונים, ניסה לחנוק אותה באמצעות שמיכה שהניח על ראשה ודרך על ראשה לאחר שנפלה ארצה באומרו ש"ישחט אותה", עד שהורחק ממנה על ידי אשתו.

הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי

3. המערער כפר במיוחס לו, אולם הודה באופן חלקי באירוע האלימות האחרון כלפי בתו ד' בשנת 2013, כשלטענתו אומנם הכה אותה אך לא חנק אותה בשמיכה ולא גרם לה כל נזק. טענתו הכללית של המערער היתה כי הוא קורבן לעלילה (להלן: טענת העלילה) שרקמה נגדו אשתו (שהיא, במועד הערעור, גרושתו), בשל רצונה לזכות ברכושו, ואשר רתמה לכך את בנותיהן, שביקשו מצידן להסיטו מדרכן לנוכח התנגדותו העזה, שבאה לידי ביטוי גם במכות שהכה אותן, לקשרים חברתיים שקשרו עם בחורים.