פלוני נ' מדינת ישראל

           לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (הנשיא א' טל, והשופטים ש' בורנשטין וד' עטר) בעפ"ג 7831-11-17, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (הנשיאה ע' רון) בת"פ 27261-08-15, וקוצר עונש המאסר בפועל שנגזר על המבקש מתשעה לחמישה חודשים.

עובדות כתב האישום והליכים קודמים

1. המבקש הורשע בבית משפט השלום, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות כדלקמן: החזקת חומר תועבה ובו דמות קטין, לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הטרדה מינית לפי סעיפים 3(א)(3) ו-5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה מינית); וסחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין.

2. לפי עובדות כתב האישום, המבקש יצר קשר בתוכנת הוואסטאפ עם קטינה, כבת 14 בעת התרחשות האירועים, לאחר שמספר הטלפון הנייד שלה פורסם ברבים על-ידי אחר, ללא רשותה. המבקש הציע לקטינה להיות חברתו, אך האחרונה סירבה, באומרה כי הוא מבוגר מדי עבורה, שכן היא רק בת 14. כן הציעה לו הקטינה להכיר לה את אחיינו שבגילה, אך המבקש סירב.

           המבקש הוסיף להתכתב עם הקטינה, והבטיח לה כי אם תהיה חברתו, הם יתחתנו, והוא יקנה לה כל אשר תחפוץ בו. בהמשך, שלחה הקטינה למבקש תמונות של אבריה המוצנעים. בתגובה, הציע המבקש לקטינה הצעות בעלות תוכן מיני, כמפורט בכתב האישום. משהבין המבקש כי הקטינה אינה נענית לפניותיו, איים עליה שאם לא תהיה חברתו, יפיץ את תמונותיה ברבים. המבקש גם ביקש להיפגש עם הקטינה, אך זו דחתה את בקשתו.

3. מחוות דעת פסיכיאטרית שנערכה בעניינו של המבקש, עולה כי הלה כשיר לעמוד לדין, אך על-פי הרשומות הרפואיות, סובל מפיגור קל, ועל כן יש מקום להביאו בפני ועדת אבחון על מנת לבחון האם יכולתו להבין את הפסול שבמעשיו, נפגעה לאור הליקוי השכלי ממנו סובל.

4. לאור האמור, ובהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, הופנה המבקש במהלך ההליך המשפטי לגופים טיפוליים מקצועיים לצורך קבלת חוות דעת והמלצה על דרכי טיפול. במסגרת זאת, הופנה המבקש לוועדת אבחון של משרד הרווחה, על פי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969, לשירות המבחן ולמרכז להערכת מסוכנות.

5. מחוות הדעת של הגורמים השונים, אשר פורטו בהרחבה בגזר דינו של בית משפט השלום, עולה כי המבקש סובל מפגיעה אורגנית קוגניטיבית, וכי תפקודו נמצא בתחום הגבולי.

           באשר להתייחסותו לעבירה, צוין כי היא נעה בין הודאה חלקית לבין הטלת אחריות ויוזמה על המתלוננת. בתוך כך, נכתב כי המבקש מודה בעובדות מושא כתב האישום, אך אינו מבין את הבעייתיות בהתנהגותו, ואינו ער לפער הגילאים בינו למתלוננת. עוד נכתב כי כרקע להתנהגותו, מתאר המבקש את רצונו להינשא, ומטיל אחריות על היותו תחת השפעת אלכוהול. בהתאם, העריך המרכז להערכת מסוכנות את מסוכנותו המינית של המבקש כבינונית-נמוכה, תוך שציין כי לא ניתן להתרשם מקיומה של סטייה מינית. כן צוין על-ידי שירות המבחן כי המבקש משתף פעולה עמו באופן מלא, כאשר ניכר כי ההליך המשפטי הרתיע אותו ודרבן אותו לכך.