פלוני נ' מדינת ישראל

השופט ד' מינץ:

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים: סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ, א' ואגו ו-י' צלקובניק) מיום 15.2.2016 בתפ"ח 34025-10-14, בגדרו הושת על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 15 שנה, מאסר על תנאי ופיצוי כספי לשתי המתלוננות בסכום כולל של 200,000 ש"ח.

עובדות כתב האישום המתוקן בשנית

1. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, אשר תוקן פעמיים, היו למערער ולאשתו ארבעה ילדים. בין ילדיהם נמנות מתלוננת א' (ילידת שנת 2003) ומתלוננת ב' (ילידת שנת 2001). כתב האישום המתוקן בשנית, אשר בעובדות המפורטות בו הודה המערער, מגולל שלושה אישומים שתמציתם תובא להלן:

           (א) האישום הראשון: במהלך חודש ספטמבר 2013 שהה המערער בחופשה ביחד עם שתי המתלוננות ובתו הנוספת. מתלוננת א', שהייתה באותה עת כבת 10 שנים, שכבה במיטה בסמוך למערער. לאחר שהחלה להירדם הפשיל המערער את מכנסיה ואת תחתוניה וליטף את איבר מינה. המערער חזר על מעשה זה במספר הזדמנויות נוספות בביתם ובמקומות אחרים. במקרה אחר שאירע במהלך חודש אוגוסט 2014, שכבה מתלוננת א' על הספה בסלון ביתה. המערער התיישב בסמוך אליה, כיסה אותה בשמיכה והניח את רגליה על רגליו. המתלוננת שיכלה את רגליה והצמידה אותן בחוזקה זו לזו, אך המערער פישק אותן, הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה וליטף את איבר מינה. במקרה נוסף, שעה שמתלוננת א' נחה בחדרה בעודה שוכבת על ביטנה, נכנס המערער לחדר ונעל את הדלת. הוא הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה וליטף את איבר מינה. לאחר מכן נשכב המערער על גבו והשכיב את מתלוננת א' מעליו. הוא נגע בישבנה וחיכך את איבר מינו באיבר מינה עד שהגיע לפורקן מיני. המערער חזר על מעשה זה לכל הפחות עוד פעם אחת, במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה. מעשים אלה בוצעו לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים ושלא בהסכמתה החופשית של מתלוננת א'. המערער הואשם בגינם בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשים מגונים), לפי סעיף 351(ג)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בנסיבות סעיף 348(ב), 345(א)(1) ו-345(ב)(1) לחוק.

           (ב) האישום השני: במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר 2012, בהיות מתלוננת ב' בביתה היא ישנה בחדרה כאשר היא שכובה על ביטנה. המערער נכנס אל החדר, הוא ניגש למיטתה, הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה והתיישב עליה באזור ישבנה. המערער נגע באיבר מינה ובישבנה של מתלוננת ב' באמצעות ידו או באמצעות איבר מינו החשוף, עד שרעש שנשמע מחוץ לחדר גרם לו לחדול ממעשיו. בהמשך, במספר מועדים אחרים, ליטף המערער את איבר מינה של מתלוננת ב'. בחודש אוגוסט 2014 שהו המערער ובני משפחתו בחופשה בצפון הארץ. בעת שמתלוננת ב' שכבה במיטה על ביטנה, ניגש אליה המערער, ליטף את רגליה, הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה וליטף בידו את איבר מינה ואת ישבנה. המערער חדל ממעשיו רק כאשר היא פנתה אליו באומרה "די". בהזדמנות נוספת נהג המערער בכלי רכבו ביחד עם שתי המתלוננות, כאשר מתלוננת ב' ישנה במושב האחורי. הוא הושיט את ידו לאחור, הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה וליטף את איבר מינה. במועד אחר שבו שהו בני המשפחה בבית מלון, ניגש המערער אל מתלוננת ב' ששכבה על המיטה, הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה, ליטף את איבר מינה ובהמשך חיכך את איבר מינו החשוף באיבר מינה עד שהגיע לפורקן מיני. המערער חזר על מעשה זה לכל הפחות בעוד פעם אחת, במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה. מעשים אלה בוצעו לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים ושלא בהסכמתה החופשית של מתלוננת ב'. גם בגין מעשים אלה המערער הואשם בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשים מגונים) לפי סעיף 351(ג)(2) לחוק בנסיבות סעיף 348(ב), 345(א)(1) ו-345(ב)(1) לחוק.

           (ג) האישום השלישי: במהלך חודש אוגוסט 2014 שהו המערער ובני משפחתו בבית הסבים. מתלוננת א' שכבה בסלון הבית כאשר היא מכוסה בשמיכה. המערער התיישב בסמוך אליה, הכניס את ידו אל מתחת לשמיכה, הפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה וליטף את איבר מינה. למחרת, שעה שישבה מתלוננת א' על המיטה באחד החדרים בבית הסבים, נכנס המערער לחדר, נעל את הדלת ואמר "שאף אחד לא יפריע". הוא הפציר בה כי תלך לישון וברגע שהחלה לעצום את עיניה הוא ניסה להפשיל את מכנסיה. היא ניסתה למנוע זאת בכך ששיכלה את רגליה והצמידה אותן בחוזקה זו לזו, אך המערער הפעיל מידה של כוח והצליח להפשיל את מכנסיה ואת תחתוניה. הוא נגע באיבר מינה הן באמצעות אצבעו והן באמצעות לשונו. כן הרים את חולצתה ואת חזיית הילדים שלבשה וליקק את שדהּ. לאחר מכן ניסה לפתוח את פיה. מתלוננת א' סגרה בחוזקה את שיניה ואת פיה, אך המערער הצליח לפתוח אותם והחדיר את איבר מינו אל פיה למשך שתי שניות, בה בשעה שהמשיך ללטף את איבר מינה. הוא חדל ממעשיו אלה רק למשמע קול מחוץ לחדר. במקרה אחר שאירע במהלך שנת 2014, נכנס המערער לחדרה של מתלוננת א' בעת שנחה במיטתה ושכבה על ביטנה. הוא הפשיל את מכנסיה ותחתוניה ונגע באיבר מינה באמצעות אצבעו. לאחר מכן הפך אותה על צידה לכיוון הקיר, נשכב בצמוד לישבנה בעודו עירום, התחכך בה ונגע באיבר מינה באמצעות אצבעותיו עד כי הגיע לפורקן מיני. גם מעשים אלה בוצעו לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיניים, בגינם הואשם בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשים מגונים) לפי סעיף 351(ג)(2) לחוק בנסיבות סעיף 348(ב), 345(א)(1) ו-345(ב)(1) לחוק, והן בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה סדום) לפי סעיף 351(א) לחוק בנסיבות סעיף 348(ב), 345(א)(1) ו-345(ב)(1) לחוק.

ההליך בבית המשפט המחוזי

2. כאמור, במסגרת הסדר הטיעון תוקן כתב האישום פעמיים. לבסוף הודה המערער בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית וביום 21.9.2015 הורשע בעבירות האמורות. ההסדר נותר פתוח לעניין העונש ובית המשפט הורה על קבלת תסקיר נפגעות העבירה ותסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער. דא עקא, אירעה טעות והמשיבה העבירה לידי עורכת תסקיר נפגעות העבירה את כתב האישום המתוקן לראשונה לצד כתב האישום המתוקן בשנית. לפיכך, התנגד בא-כוח המערער לקבלת התסקיר בטענה כי הוא מבוסס על עובדות בלתי מוסכמות החורגות מהסדר הטיעון; כי הוא כולל תמליל חקירת המתלוננות על ידי חוקרת ילדים; כי הוא הושפע באופן בולט מעמדת אימן של המתלוננות. לבקשת בית המשפט המחוזי, בהודעת הבהרה מיום 30.12.2015 הדגישה עורכת התסקיר כי המידע הנוסף שהתקבל במסגרת כתב האישום המקורי אינו משנה את ההערכה שבתסקיר, מכיוון שהתסקיר נועד להביא לפני בית המשפט תמונת מצב על הנזק שנגרם למתלוננות כתוצאה מהעבירות שבוצעו כלפיהן. לכן, הסדר הטיעון אינו משנה את חווייתן של הנפגעות ואת הפגיעה בהן. לפיכך, קבע בית המשפט כי גם אם התסקיר אינו תואם במדויק את האמור בכתב האישום המתוקן בשנית, אין בכך כדי להוריד ממשקלו, ובוודאי שאינו מצדיק את אי-קבלת התסקיר לתיק בית המשפט.

3. ולגופו של עניין, מתסקיר נפגעות העבירה מיום 11.11.2015 עלה כי עד לקרות האירועים משפחת המערער הייתה משפחה נורמטיבית, אשר התרסקה לנוכח הפגיעות המיניות וחשיפתן. המתלוננות פגועות קשות ממעשי אביהן שלא ראה את צרכיהן והן אף חשופות למצוקתה של האֵם על רקע התרחשות האירועים. להתרשמות עורכת התסקיר קיים חשש ממשי לכך שהמתלוננות תפתחנה דפוסים פתולוגיים על רקע הפגיעה בתחושת האמון שלהן. מתלוננת א' נמצאת במצוקה ממשית, הן בשל הטראומה שחוותה כתוצאה ממעשי המערער והן מפאת ייסורי המצפון על כך שחשיפת המעשים הובילה לפירוק המשפחה. היא סובלת מפוסט-טראומה, התקפי חרדה, סיוטים ועוד. נגרמים לה נזקים אישיים, חברתיים ולימודיים משמעותיים שעלולים להשפיע באופן שלילי על התפתחותה. כן קיים בעניינה חשש כי תבצע מעשה אובדני, כפי שכבר ניסתה בעבר. מתלוננת ב' מתמודדת עם הפגיעה באמצעות ניתוק רגשי והדחקת האירועים, ולהתרשמות עורכת התסקיר, דרך התמודדות זו מציבה אותה בסיכון גבוה להיחשפות לנזקים רגשיים ונפשיים. היא אף סובלת מתחושות אשם על כך שלא עלה בידה למנוע מאחותה הצעירה את הפגיעה המינית.