פלוני נ' מדינת ישראל

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים: א' הלמן – סג"נ; י' שטרית; ע' טאהא), בע"פ 65385-01-17, מיום 04.07.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו של בית משפט השלום בקרית שמונה (כב' השופט נ' מישורי לב טוב) בת"פ 31474-08-14, מיום 22.09.2016.

רקע והליכים קודמים

2. נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בקריית שמונה, המייחס למבקש את ביצוע העבירות הבאות: תקיפת קטין או חסר ישע, לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (ריבוי עבירות); תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

3. מעובדות כתב האישום העולה, כי המבקש הינו אביה של ל', ילידת 1997 (להלן: המתלוננת), אותה הוא מגדל לבדו, מאז היותה תינוקת.

            נטען בכתב האישום, כי במהלך שנות ילדותה של המתלוננת, ובכלל זה, בין השנים 2014-2004, בהן לא חלה התיישנות, במועדים רבים שאינם ידועים למשיבה, נהג המבקש להביע את כעסו כלפי המתלוננת על דרך של אלימות פיזית ומילולית. במעשיו אלה, גרם המבקש למתלוננת מכאוב פיזי ונפשי, וחבלות של ממש (סעיף 2 לכתב האישום).

           בין היתר, פגע המבקש במתלוננת, כמתואר להלן:

א.   בין השנים 2012-2011, במועד מדויק שאינו ידוע למשיבה, החדיר המבקש את אצבעו לעינה השמאלית של המתלוננת, וגרם לה חבלה של ממש (סעיף 3 לכתב האישום).

ב.    ביום 02.06.2012, בסמוך למגרש כדורגל בעיר צפת, הבחין המבקש במתלוננת כשהיא לבושה במכנסיים. נוכח אורח החיים הדתי של המבקש והמתלוננת, גער המבקש במתלוננת כי היא אינה לבושה באופן צנוע. המתלוננת, אשר חששה מפני המבקש, ברחה ממנו, אך הוא תפס אותה, משך אותה בחוזקה והכה אותה (סעיף 4 לכתב האישום).