פלוני נ' מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1. ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיא ר' לורך, השופט צ' דותן והשופטת ד' עטר) בתפ"ח 39148-07-15 מיום 19.9.2016, בגדרו נגזר על המערער עונש של 6 שנות מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. בנוסף, חויב המערער לשלם פיצוי כספי למתלוננות.

רקע ועיקרי כתב האישום המתוקן

2. המערער הורשע על-פי הודאתו שנתקבלה במסגרת הסדר טיעון, בששה אישומים של מעשה מגונה בנסיבות אינוס בת משפחה שטרם מלאו לה 16, ובמעשה מגונה בקטינה בת משפחה.

3. המערער היה נשוי לאימן של המתלוננות, התגורר בביתן ושימש להן כאב. על-פי עובדות האישום הראשון, במהלך השנים 2015-2010, במספר מקרים, ליטף המערער את ישבנה של המתלוננת האחת, חיבקה ומישש את חזה, מעל לבגדים. במקרה אחד, במהלך שנת 2010, הכניס המערער את ידו מתחת לחולצתה ומישש את חזה. על פי עובדות האישום השני, במהלך שנת 2011, נסעו המערער והמתלוננת ברכב, תוך שהמערער נוהג והמתלוננת יושבת לידו. במהלך הנסיעה נגע המערער בחזה ובאיבר מינה, בתנועת לחיצה מעל הבגדים. המתלוננת הזיזה את ידו וצעקה "מה אתה עושה?", המערער השיב "מה את מתרגשת?".

4. על פי עובדות האישום השלישי, במספר מקרים במהלך השנים 2015-2010, ליטף המערער את ישבנה של המתלוננת השניה, חיבקה, החדיר את ידו מבעד לחולצתה ומישש את חזה. על פי עובדות האישום הרביעי, במהלך השנים 2013-2012, נסעו בני המשפחה לבילוי בבריכה בכפר סבא. בזמן שהייתם במי הבריכה, התקרב המערער אל המתלוננת השניה, אחז באיבר מינה בתנועות שפשוף מעל בגד הים, ואז התרחק מהמקום בשחיה.

5. על פי עובדות האישום החמישי, במספר מקרים במהלך השנים 2015-2014, ליטף המערער את ישבנה של המתלוננת השלישית, חיבקה ומישש את חזה. על פי עובדות האישום הששי, במקרה אחד, במהלך השנים 2012-2011 מישש המערער את חזה של המתלוננת השלישית, בעת שעמדו בחדר המדרגות, תוך שניצל את העלטה ששררה בו. במקרה נוסף שהתרחש במהלך שנת 2010, נגע המערער באיבר מינה של המתלוננת השלישית ומישש אותו מעל הבגדים, וחדל ממעשיו עם הגעתה של אימה.

עיקרי גזר הדין של בית המשפט המחוזי

6. בראשית דבריו קבע בית המשפט המחוזי, כי לאור העובדה שמדובר בשורת עבירות שבוצעו בכל אחת מהמתלוננות במועדים ובמקומות נפרדים, ומכיוון שהמעשים לא בוצעו כחלק מתכנית אחת כוללת לפגיעה במתלוננות – יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לעבירות שבוצעו בכל אחת מהן. במסגרת בחינת מתחמי הענישה ההולמים לעבירות, עמד בית המשפט על הפגיעה שיצרו מעשי המערער בערך החברתי של השמירה על כבודם, שלמות גופם ונפשם, ביטחונם האישי וצנעת הפרט של קטינים מפני מבוגרים הקרובים אליהם. בית המשפט קבע כי במקרה הנדון הפגיעה בערכים המוגנים היא מהותית, וזאת לאור ביצוע העבירות בתוך התא המשפחתי, בצורה שיטתית ובמהלך מספר שנים. בית המשפט המחוזי עמד גם על תסקיר נפגע העבירה של המתלוננת הראשונה, שהצביע על נזקים משמעותיים שנגרמו לה כתוצאה מהמעשים. עם זאת בית המשפט ציין, כי המעשים שביצע המערער אינם מצויים ברף הגבוה של המעשים המקימים את עבירת המעשים המגונים. לאור הדברים, ולאחר בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות שבוצעו בכל אחת מהמתלוננות הוא 3 עד 5 שנות מאסר בפועל.

7. בית המשפט המחוזי קבע כי לקות השמיעה של המערער כשלעצמה, אינה מהווה שיקול לסטייה ממתחם הענישה, וזאת לאור שיקולי הצדק שהוכרו בפסיקה. עם זאת, בית המשפט התחשב בלקות השמיעה של המערער, לעניין קביעת העונש בגדרי מתחם הענישה. עוד התחשב בית המשפט בעברו הנקי של המערער; בהודייתו, שחסכה את הצורך בהעדת המתלוננות; ובכך שכל העבירות בוצעו באותה תקופה. מאידך גיסא, ציין בית המשפט כי בחוות הדעת שהתקבלה מטעם מרכז 'התחלה חדשה', צוין שלמערער עיוותי חשיבה האופייניים לעברייני מין שטרם מיצו את ההליך הטיפולי שלו הם זקוקים. בשיקלול הדברים, גזר בית המשפט על המערער עונש של 6 שנות מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. בנוסף, חויב המערער לשלם פיצוי כספי בסך של 30,000 ₪ לכל אחת מהמתלוננות.