פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

השופט ד' מינץ:

ערעור על הכרעת דין מיום 10.5.2016 ועל גזר דין מיום 7.11.2016 שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער (כב' השופטים י' נועם; ר' פרידמן-פלדמן; מ' בר-עם) בתפ"ח 63571-10-15. המערער קטין וכיום כבן 14 שנים, הורשע בביצוע שתי עבירות של ניסיון רצח לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ועבירת נשיאת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק.

           בעקבות הרשעתו בדין, הושתו על המערער 12 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו וימי שהייתו במעון נעול מיום 12.10.2015; שנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר לבל יעבור עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק; עשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר לבל יעבור עבירה לפי סעיף 329 לחוק. כמו כן חויב המערער בתשלום פיצויים בסך של 80,000 ש"ח לאחד המתלוננים (שיכונה להלן: המתלונן) וסך של 100,000 ש"ח למתלונן נוסף (שיכונה להלן: הילד).

כתב האישום ותשובת המערער

1. על פי כתב האישום, ביום 12.10.2015 בשעות הצהריים המערער פגש בבן דודו ח', יליד שנת 2000 (להלן: ח') שהתגורר בסמיכות לביתו, בשכונת בית חנינא בירושלים. השניים שוחחו על רצונם להיות "שאהידים" ולהיהרג כחלק ממלחמה למען הדת, בדרך של ביצוע פיגוע דקירה כלפי יהודים במטרה לרוצחם. המערער וח' נכנסו כל אחד לביתו ונטלו סכינים. המערער נטל סכין מעוטרת בעלת להב באורך של כ-15 ס"מ, ו-ח' נטל סכין מטבח גדולה בעלת להב באורך של כ-20 ס"מ. השניים הסתירו את הסכינים סמוך לביתם וכל אחד מהם חזר לביתו להתפלל. לאחר מכן נטלו את הסכינים והלכו יחדיו לעבר שכונת פסגת זאב המרוחקת כשלושה ק"מ מביתם.

2. סמוך לאחר השעה 15:00 הגיעו השניים לקרן הרחובות הששה-עשר והארבעה בפסגת זאב, שם הבחינו במתלונן, צעיר כבן 20 בלבוש חרדי. בזמן שהלך המתלונן ברחוב הארבעה, המערער וח' שלפו את הסכינים שהחביאו מתחת לחולצתם. השניים התקרבו לעבר המתלונן וח' דקר אותו פעמיים בפלג גופו העליון, בבית החזה בצד ימין, במטרה לרוצחו. המתלונן החל להימלט לכיוון צומת הרחובות בעוד המערער וח' רדפו אחריו כשסכינים שלופות בידיהם. בהגיעם לרחוב הששה-עשר, המתלונן התרחק מהם לכיוון הצד השמאלי של הרחוב בעוד השניים רצו בצדו הימני של הרחוב, בסמוך לאיזור מסחרי במקום. אוטובוס שעבר במקום נעצר לצד המתלונן ונוסעיו העלו והובילו אותו לקבלת טיפול רפואי (להלן: האירוע הראשון).

3. בשלב זה הבחין ח' באדם מבוגר, קרא לעברו "אנתא חטיאר" והשניים עזבוהו. מיד לאחר מכן הבחינו השניים בילד כבן 12 שנים היושב על אופניו. השניים התקרבו לילד וח' דקר אותו בסכין ארבע פעמים בצד ימין של הגוף באזור הכתף ובית השחי במטרה לרוצחו. עוברי אורח שהבחינו בנעשה חשו לעזרת הילד והשניים החלו לברוח במעלה רחוב הששה-עשר. חלק מעוברי האורח, וביניהם שמעון מזרחי ויהודה צ'רנוכוב (להלן: שמעון ו- יהודה בהתאמה), רצו בעקבותיהם. בסמוך למפגש הרחובות הששה-עשר ושדרות משה דיין, שמעון רץ אחרי ח' ואילו המערער שרץ בצד השמאלי של הכביש, רץ מאחורי שמעון כשהוא מחזיק את הסכין בידיו. יהודה צעק לעבר שמעון שייזהר מהמערער. שמעון הסתובב לעבר המערער וניסה לנטרלו באמצעות מקל מטאטא שאחז בידו, אך המערער חמק ממנו והמשיך בריצה בשדרות משה דיין לכיוון מרכז העיר ירושלים, נגד כיוון התנועה, עד אשר פגע בו רכב. ח' המשיך בריצה והניף סכין לעבר שוטרים אשר באו לקראתו. הוא נפצע מירי שירו השוטרים לעברו, ומת (להלן: האירוע השני).

4. כתוצאה ממעשיהם של המערער וח', נגרמו למתלונן שני פצעי דקירה עמוקים בבית החזה שהובילו לחדירת אוויר למעטפת הריאות ולאיבוד דם. הוא הגיע לבית החולים מעורפל הכרה ונשקפה סכנה לחייו. לילד נגרמו ארבעה פצעי דקירה עמוקים בבית החזה הימני העליון וכן קרע של עורק שהוביל לחדירת אוויר ודם רב למעטפת הריאות. גם לוֹ נשקפה סכנת חיים.

5. המערער הודה בתשובתו לאישום במרבית עובדות כתב האישום, אך הסתייג מהקביעה שפעל "במטרה לרצוח". לגבי עובדות האירוע הראשון, הוא הודה כי ניסה לגרום למתלונן חבלה חמורה. לגבי האירוע השני, טען המערער כי הוא אמר לח' שלא יתקוף את הילד ולא הצליח להניא את ח' מלעשות כן.

           טרם החלה שמיעת הראיות, המערער הגיש בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. בית המשפט קבע כי הטענות בדבר הגנה מן הצדק יתבררו במאוחד עם הדיון באישום גופו.