פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

 צד ג': חברה קדישא גחש"א ע"י הרבנות הראשית והמועצה דתית ת"א יפו והמחוז ע"י ב"כ עו"ד אשר אקסלרוד ואח'

פתח דבר

אדם מבוגר מתאשפז בבית חולים במטרה לעבור ניתוח מתוכנן לכריתת רגל על רקע מחלת סכרת ממנה סובל על סיבוכיה. בטופס ההסכמה לביצוע הניתוח עליו חתום המנותח, באמצעות אפוטרופסו, מבוקש כי האיבר הכרות יישמר בבית החולים על מנת שהמנותח יוכל לקחתו לרשותו לצרכי קבורה עצמית. בבוא משפחת המנותח לבקש את הרגל הכרותה לרשותם, לצורך קבורתה בחלקת קבר שנרכשה מבעוד מועד, מסתבר כי אבדו עקבותיה ומקום קבורתה לא נודע עד היום.

רקע כללי והצגת הצדדים

1. התובע הינו יליד 1948, חסוי משנת 2011, עבר ניתוח לכריתת רגל ימין ביום 18/2/15 בבית חולים שיבא (הנתבעים 1-2). תביעת התובע הוגשה באמצעות בנו שמונה לשמש כאפוטרופוס קבוע לגוף ולרכוש של התובע על פי צו אפוטרופסות מיום 1/11/2011 (צורף לכתב התביעה). (להלן: "החסוי", "הבן").

2. הנתבעים 1-2 הינם מדינת ישראל ובית חולים הממשלתי שיבא, בו בוצע ניתוח הכריתה. (להלן: "שיבא").

3. הנתבעת 3 הינה חב' קדישא תל אביב אשר על פי הנטען הייתה אמונה, בין היתר, על שמירת איברים מן החי המתקבלים מחדרי הניתוח של בית החולים ונשמרים בחדר הקירור של חב' קדישא אשר נמצא בשטח בית החולים. (להלן: " חב' קדישא").

    

   טענות הצדדים בקצירת האומר

4. התובע טוען כי בשל העובדה כי הרגל הכרותה (להלן: "הגף"), אבד בשטח בית החולים ולא הגיע לקבורה בחלקת הקבר שנרכש עבורו מבעוד מועד, בניגוד לרצון של התובע כמות שבא לידי ביטוי בטופס ההסכמה לניתוח עליו חתם מול בית החולים, נגרמה לו עוגמת נפש גדולה ופגיעה בכבוד. את עילות התביעה מבסס התובע על עוולת הרשלנות, הפרת חובה חקוקה, הפרת חוזה מול בית החולים ועל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

5. בית חולים שיבא טוען כי בירור שנעשה בעקבות פניית משפחת התובע לאחר המקרה, העלה כי חלה תקלה מצערת בעטיה הועבר הגף הכרות לקבורה משותפת ובלתי מזוהה (בור איברים) במקום לשמרו בחדר הקירור עד להגעת בני המשפחה. את התקלה לשיטתו של בית החולים, יש לייחס לחב' קדישא ת"א אשר נציגיה יושבים בשטח בית חולים שיבא ונותנים שרות לבית החולים ולמטופלים בכל הנוגע להעברת גופות, ואברים מן החי ממחלקת הפתולוגיה של בית החולים לחדר הקירור של חב' קדישא ומשם מועברים, בין אם לקבורה ובין אם לידי בני המשפחה בהתאם למה שהתבקש. לטענת בית חולים שיבא, בעקבות בירור שנעשה בסמוך לאחר שהתעורר המקרה, התברר כי בשל חילופי גברא של עובדי חב' קדישא בבית החולים, טעה העובד החדש אשר לא היה מודע להנחיות ולנוהלי העבודה המקובלים בין הפתולוגיה של בית החולים לבין חב' קדישא ת"א.