פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

1.התובע, יליד 1962 (כיום בן 58), מועסק על ידי רשות מקומית כפועל תחזוקה (כללי). במועדים הרלוונטיים הועסק כאב בית בבית ספר ולאחר מכן כמלווה ילדים בהסעות. בתאריך 12.8.13, בעת שנהג ברכבו ארעה תאונה כאשר רכבו החליק, התנגש ברכב שלפניו וכתוצאה הוא נפגע בגופו.

2. נסיבות פגיעתו של התובע, האם הן עולות כדי "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים, שנויות במחלוקת. זאת, מאחר שהנתבעת, מי שביטחה במועד הרלוונטי את השימוש ברכב בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תשל"ה – 1970, טוענת כי התאונה אירעה כתוצאה ממעשה מכוון (ניסיון התאבדות) של התובע, מעשה המוחרג מגדר אותה "תאונת דרכים" שבחוק הפיצויים, כך שהתובע אינו זכאי לכל פיצוי.

3. התובע חולק על טענתה זו של התובעת בעניין חבותה, טענה שהיא מבחינתו גם הרחבת חזית אסורה, ודינה – כך או אחרת, להידחות. לדידו, סוגיית הפיצוי היא העומדת לבדה לדיון, כשיש לחייב את הנתבעת לפצותו בסכום של כ- 1.78 מיליון ₪ (כך לפי סיכומיו), לאחר שמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה (ד"ר רינות) קבע שכתוצאה מהתאונה נותרה לו נכות בשיעור של 25% בשל הגבלת תנועה בכתף ימין.

4. על רקע זה ברי כי יש לדון תחילה בסוגיית חבותה של הנתבעת. במסגרת זו יש לבחון האם הנתבעת הרחיבה את חזית המריבה, ואם לא – האם יש ממש בטענתה לגופה כי מדובר בתאונה שנגרמה על ידי התובע במתכוון.

לאחר ששמעתי את התובע ועדיו, עיינתי בראיות וקראתי את הסיכומים שהוגשו, דין התביעה להידחות. טענת הנתבעת אינה בבחינת הרחבת חזית או שינוי חזית, ולגופה - הוכח במידה הנדרשת במשפט האזרחי כי עסקינן בתאונה מכוונת. להלן נימוקיי;

דיון

הרחבת חזית

5. העיקרון בדבר שינוי חזית או הרחבת חזית מורה כי "משקבעו בעלי הדין את רשימת הפלוגתאות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה הרשימה." (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 201 (מהדורה 13, 2020) [להלן: "גורן"]).