פלוני נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

 ובעניין מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ ("המחזיקה")

החלטה

בפני בקשה מיום 11.7.21 מטעם המחזיקה, למתן הוראות לעניין מימוש כספים פיננסים הצבורים על שם החייב אצלה, לטענתה מדובר בכספים מוגנים המיועדים לקצבה, שטרם הגיע מועד פרעונם.

מבוא

1. ביום 21.06.21 נחתמה פסיקתא לבקשת הנאמן שביקש מימוש הכספים הצבורים בקופות הרשומות על שם החייב בינהן "מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ" (להלן: "המחזיקה").

2. הנאמן ציין כי אומנם מדובר בכספים מוגנים, אך בשים לב לגילו של החייב אשר עבר את גיל 60, זכויותיו הכספיות אינן מוגנות עוד מכוח הוראות סעיף 85(1א) לפקודה, ועל כן יש ליתן צו למימוש שיחול על כל סוגי הפוליסות/ הקרנות/ קופות/ חשבונות שבבעלות החייב, לרבות כאלו שס' 85(1א) לפקודה, חל עליהן בעבר.

טענות המחזיקה

3. בתגובה שהגישה המחזיקה ביום 11.07.21 , ציינה כי על שם החייב צבורה קרן פנסיה על סך 19,018.15 ₪, מתוכה צבורים יתרת כספי פיצויים בסך 5,944.18 ₪. לטענתה מלוא הכספים הינם כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה ועל כן יש לראותם כ "כספים מוגנים".

4. המחזיקה מפנה לס' 228 לחוק חדלות פרעון שקובע כי "משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה- 2005, טעונה אישור של בית המשפט. בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה שטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה". כלומר לטענתה, לפי סעיף זה אין אפשרות לממש כספים המיועדים לקצבה, טרם הזמן. בנוסף, מתייחסת המחזיקה לסעיף 85 (1א) לפקודה, אשר קובע כי "... ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן".

לטענת המחזיקה המחוקק קבע כי כספים המיועדים למטרת קצבה לא יוקנו לנאמן גם במידה שבית המשפט יורה על העברתם כיוון שהינם "כספים מוגנים". לדבריה, בית המשפט העליון עמד אף הוא על מעמדם המיוחד של כספים המיועדים לקצבה. (ראו: ע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' רון לוי (2.2.20) (להלן: עניין לוי)).

5. ביום 2.12.21 הגישה המחזיקה תגובה נוספת מטעמה לפיה על מנת שתקום לעמית זכאות לקבלת קצבת זקנה, לא די בכך שהוא הגיע לגיל הזכאות המינימלי אלא שצריך להתקיים תנאי הזכאות לקצבה על פי ס' 42 לתקנון " עמית זכאי לקבלת קצבת זקנה החל מגיל הזכאות המינימלאלי לקצבת זקנה או ממועד מאוחר יותר, בהתאם לבחירתו". דהיינו, שהעמית לא בחר מועד מאוחר יותר לקבלת הקצבה.

6. בתגובת המחזיקה לפי בירור שערכה לעניין העמית- החייב, מעלה כי החייב בחר בגיל הזכאות של 67 ולא גיל הזכאות המינימלי. כלומר, בניגוד לטענות הנאמן ובשים לב שהחייב בן 65, טרם הגיע מועד תשלום הכספים הצבורים ע"ש החייב בקרן הפנסיה המנוהלת ע"י המחזיקה כקצבה כקבוע בסייפא של ס' 85 (1א) לפקודה. על כן, טענה המחזיקה כי לא זו בלבד שבניגוד לטענותיו של הנאמן, משיכת הכספים שלא בדרך של קצבה הינה זהה בין אם העמית הגיע לגיל 60 (כמו החייב) ובין אם לאו, אלא שבהתאם למועד הזכאות של החייב לקצבת זקנה, מעמד הכספים עומד בעינו והינם בגדר כספים מוגנים. על כן, וככל שבית המשפט יורה על מימושם, יהווה הדבר משיכה שלא כדין אשר על המחזיקה יהא לנכות בגינה מס כדין.

טענות הנאמן

7. הנאמן מבקש לדחות את טענות המחזיקה. לדבריו המדובר במחלוקת בינו לבין המחזיקה ביחס לשאלה האם על הכספים המנוהלים אצלה חלה ההגנה הקבועה בס' 85 (1א) לפקודה, ביחס "למועד לתשלום קצבה", האם משמעותו של סעיף זה מתייחס לגיל הזכאות המינימלי, גיל 60, כטענת הנאמן, או בגיל המאוחר יותר לפי בחירת העמית, במקרה הנ"ל, גיל 67 לגרסת המחזיקה.

8. הנאמן מפנה לס' 2 לפסיקתא שנתחמה ביום 22.06.21 בה צוין כי נוכח שהחייב עבר את גיל 60, זכויותיו אינן מוגנות עוד מכוח ס' 85 (1א) לפקודה. הנאמן סבור כי המחזיקה טועה בתפסיתה ומכיון שהחייב עבר את גיל 60, הגיע המועד לתשלום הכספים כקצבה. ועל כן, ההגנה הקבועה בס' 85(1א) איננה חלה עוד.

9. לטענת הנאמן, תקנון קופת הגמל מיום 1.7.20 (ס' 13) קובע כי עמית שכיר בקופת הגמל יהיה רשאי למשוך כספים מחשבונו בקופת גמל לתגמולים בהגיעו לגיל 60 (ס' 13.1.1 לתקנות קופת הגמל). על כן, בניגוד לנטען מטעם המחזיקה, כיון שהחייב הגיע לגיל 60 התמלא התנאי הקבוע בס' 85 (1א). כלומר, הגיע המועד לתשלומם בקצבה. עוד טען הנאמן כי תקנה 34 (ג) (1) לתקנות מס הכנסה תשכ"ד- 1964, קובעת כי לעמית קמה זכאות לקצבה בהגיעו לגיל 60. על כן, סובר כי הגיל המינימלי לקבלת קצבת זקנה הינו גיל 60.

10. עוד גורס הנאמן כי מכוח ס' 85(2) לפקודה, כאשר מדובר בעמית שהוא פושט רגל, ועל זכויותיו חלים דיני פשיטת הרגל, זכות הבחירה ביחס למימוש הכספים מוקנית אך ורק לנאמן.

11. לעניין מועד תחילת תשלום הקצבה ביחס לזכות הבחירה לעמית- החייב, הנאמן טען כי הרציונל העומד מאחורי בחירה זו הוא שככל שגיל תחילת תשלום הקצבה, גבוה יותר, כך מקדם ההמרה לצורך חישוב הקצבה החודשית נמוך יותר, על כן סכום הקצבה החודשית גבוה יותר, כך שהרציונל הוא להעדיף במקרים מסויימים את דחיית מועד תחילת תשלום הקצבה, ולא להתחיל בהיכרח דווקא בגיל הזכאות המינימלי, שהוא גיל 60.

12. לטענת הנאמן, לא ניתן ליתן להוראות ס' 85(2) לפקודה, פרשנות המאפשרת לחייב לבחור מתי זכותו תהיה לקבל הקצבה, ובכך לבחור מתי תשתכלל סמכות ביהמ"ש לפי ס' 85(1א)לפקודה, להורות על פדיון כספי קופת הגמל לקצבה- פרשנות אשר לטענתו מכפיפה את ביהמ"ש לרצונו של החייב ואשר מאפשרת לחייב להבריח מהישג ידם של נושיו כספים שע"פ דין הגיע מועד תשלומם כקצבה.