פלוני נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.בפניי בקשת חייבים להכריזם פושטי רגל.

2.נוכח התנהלות החייבים והמחדלים שצברו בהליך סבור המ"מ כי נכון להורות על ביטול ההליך. עם זאת גם לעמדת המ"מ לא ניתן להתעלם ממצבו הרפואי של החייב, נכותו ומקור הכנסותיו וכאמור בדו"ח המסכם מיום 2.6.22, הוא ממליץ להכריז עליו כפושט רגל, זאת בכפוף לעמידתו בתוכנית פירעון מאוזנת לפיה החייב יפקיד בקופת הכינוס סך של 350,000 ₪ וקביעת תוכנית פרעון ללא הגבלת זמן. באשר לחייבת הומלץ להכריז עליה כפושטת רגל בכפוף לקביעת תוכנית פרעון ולפיה תוסיף לקופת הכינוס סך של 60,000 ₪ אשר ישולמו ב-60 תשלומים חודשיים של 1,000 ₪ כל תשלום.

3.בדיון בפניי התנגד ב"כ הכנ"ר לבקשה להכריז על החייבים כפושטי רגל והוא סבור כי יש לבטל את ההליך. כעת נדרש אני לבחון ולהכריע בין העמדות של החייב ובעלי התפקיד.

4.ביום 23.3.18 ניתנו צווי כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 1,300,000 ₪ ל- 15 נושים, כאשר הושת עליו תשלום חודשי בסך של 500 ₪.

ביום 28.3.18 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך של 800,000 ₪ ל- 5 נושים, כאשר הושת גם עליה תשלום חודשי בסך 500 ₪.

5.עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשו נגד החייב 22 תביעות חוב בסך כולל של 2,024,737 ₪ , מתוכן 87,136 ₪ בדין קדימה.

6.תביעות החוב נבדקו ואושר סך של 1,899,902 ₪ (מתוכם 6,400 ₪ בדין קדימה)

7.עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשו נגד החייבת 5 תביעות חוב בסכום כולל של 794,090 ₪ ( לא נתבע סך דין קדימה).

8.תביעות החוב נבדקו ואושר סך של 770,752 ₪.

9.המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. כבר נפסק בעבר, כי במסגרת בחינת תום לבו של החייב במובנה של הפקודה– "על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, להתנהגותו של החייב, הן במהלך יצירת החובות והן לאחר מכן בגדרי הליכי פשיטת הרגל עצמם" (ראו ע"א 9782/05טנג'י נ' קריספין (נבו 18/1/2010)). בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראו ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756 וראו גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009)).