פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי ואח'

1. בפני בקשה שהוגדרה כ"בקשה לעיכוב ביצוע", הנסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.2.2018 (פש"ר 43621-05-17, השופטת ג' ציגלר). בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגיש המבקש למתן צו כינוס ולהכרזה עליו כפושט רגל.

עיקרי העובדות וההליכים עד כה

2. מקורה של הבקשה בסכסוך שעניינו קיום הסכם הגירושין שנעשה בין המבקש ואשתו לשעבר, היא המשיבה 3 (להלן, בהתאמה: הסכם הגירושין ו-המשיבה).

3. ביום 21.12.2011 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין (תמ"ש 9198-07-10). לפי האמור בו, המשיבה וויתרה על זכויותיה בדירתם המשותפת (להלן: הדירה) בתמורה לסך של 225,000 שקלים. סעיף 7ג להסכם הגירושין הורה כי "כל הכספים והחיובים האמורים להשתלם עפ"י הסכם זה, על כל סעיפיו, כדין תשלום דמי מזונות".

4. ביום 21.5.2017 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתה עליו כפושט רגל (פש"ר 43621-05-17, להלן: בקשת הכינוס). בבקשת הכינוס הצהיר המבקש על חובות בסך של 280,255 שקלים שאותם הוא חב לשני נושים בלבד, המשיבה והמרכז לגביית קנסות, באופן ש-99% מסך הנשייה המוצהרת הם החוב כלפי המשיבה שעומד על סך של 277,600 שקלים.

5. ביום 16.10.2017 הגיש כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכונס) את תגובתו ובה התנגד לבקשת הכינוס משני טעמים עיקריים. ראשית, הכונס טען כי עיקר החוב המוצהר של המבקש הוא חוב מזונות שאינו בר הפטר בהליך פשיטת רגל. על כן, כך נטען, לא תצמח תועלת מההליך. שנית, הכונס טען כי עולה מהצהרתו של המבקש בבקשת הכינוס כי הוא בר פירעון. המשיבה אף היא התנגדה לבקשת הכינוס, וטענה גם כן כי לפי הסכם הגירושין דין החוב המגיע לה מהמבקש כדין חוב מזונות שאינו בר הפטר. המשיבה ציינה כי היא נקטה כנגד החייב בהליכי אכיפה (תיק הוצל"פ 511019-06-15), במסגרתם התבקש מימוש של זכויות המבקש בדירה לצורך פירעון החוב, וטענה כי בקשת הכינוס נועדה לסכל אותם.

6. ביום 17.12.2017 הגיב המבקש לטענות הכונס והמשיבה. המבקש טען כי החוב שלו כלפי המשיבה לפי הסכם הגירושין נחלק לשניים, חוב מזונות וחוב כספי, וכי בשלב זה נותר רק החוב הכספי.

7. ביום 10.2.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הכינוס. בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי למבקש "חוב בגין מזונות שאינו בר הפטר", וכי המבקש נמנע מלהתייחס לטענות עובדתיות, כדוגמת אלה שנסבו על ההליכים שנקטה המשיבה והיותו על-פי הנטען בר פרעון. בסיכומו של דבר קבע בית המשפט המחוזי כי על-פי התרשמותו "החייב מתחמק מלהשיב לעיקר הדברים, הגם שניתנה לו האפשרות לעשות זאת, באופן שתום ליבו מעורר סימני שאלה ובנסיבות אלו לא ראיתי מקום למתן צו כינוס".

8. ביום 30.5.2018 התקיים דיון בלשכת ההוצאה לפועל שבמסגרתו ניתן תוקף של החלטה להסכמה בין המשיבה והמבקש לעיכוב ההליכים למשך שלושה חודשים על מנת לאפשר למבקש להציע קונה לדירה מטעמו, וכן להסכמה לפיה "הדיור החלוף יעמוד על סך של 1,250 שקלים לתקופה של 20 חודשים".