פלוני נ' הצלע

עניינה של התביעה הינה תאונה שעבר התובע, יליד 2.3.77 ביום 30.11.11 (להלן- יום התאונה), עת עבד אצל מעבידתו היא הנתבעת.

השאלות בהן יש להכריע בפסק דין זה הן שאלת האחריות, שאלת גובה הנזק (ככל שתוכח האחריות) ושאלת גובה ניכויי המל"ל אם בכלל.

נפתח בשאלת האחריות.

האחריות לתאונה

טענות הצדדים

לטענת התובע במקום עבודתו אצל הנתבעת, היה מחסן בקומה מעל למפלס הרגיל (גלריה), הדרך להגיע למחסן הייתה באמצעות מעלית פתוחה מכל הצדדים. לטענת התובע בתצהירו, למעלית לא היה מעקה ו/או כל מיגון אחר, ולפעולת המעלית לא היה כל רישיון מטעם העיריה.

לטענת התובע, המעלית שימשה את כל עובדי הנתבעת, והיא הייתה האפשרות היחידה להגיע למחסן.

ביום התאונה, בסביבות 4 או 5 אחר הצהריים (עמוד 11 ש' 18 ), התובע השתמש במעלית, בהתאם להוראות שהוא קיבל ממיכאל איברגימוב (עמוד 14 ש' 17. להלן- מיכאל). לטענתו, מיכאל הורה לו להשתמש במעלית, מהיום שהתחילו לעבוד אצל הנתבעת עם הקמח שבמחסן (שם, ש' 19 ). המעלית הייתה מעלית פתוחה (עמוד 15 ש' 29 ) התובע העיד כי הוא ביקש להוריד קמח, ואין גישה למדרגות (שם, ש' 29-32 ), וגם לא של סולם (עמוד 14 ש' 21), התובע גם לא הכיר "עובד כללי" שהיה במקום והיה אחראי להורדת סחורה מהמחסן (עמוד 14 ש' 23 ) לפתע וכאשר התובע השתמש במעלית "כבל שמחזיק את המעלית נקרע ו/או השתחרר מסיבה לא ידועה לי, נפלה המעלית על הרצפה, וכתוצאה מכך נפגעתי בברך שמאלית" (סעיף 4 לתצהיר).

התובע העיד כי היו שני עדים לתאונה: יעקב וזיקי. התובע טען כי הוא ביקש מהם לבוא ולהעיד, אך הם סירבו. יעקב סירב, "כי הוא חבר שלהם", כך התובע (עמוד 13 ש' 24-31 ).

מטעם הנתבעת העיד מיכאל. מיכאל היה המנהל הישיר של התובע והוא זה שנתן לו הוראות והנחיות (סעיף 3 לתצהירו). מיכאל לא היה עד לתאונה. לטענתו, לא היו מטעם הנתבעת כל עדים לתאונה (סעיף 5 לתצהיר).