מוברמן נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

בפניי בקשה לתשלום תכוף על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

המבקש, מר פלוני (להלן: "המבקש") יליד 30.1.82 נפגע בתאונת דרכים ביום 12.11.12 (להלן: "התאונה"). המבקש מפרט בבקשה פרטי שלושה תלויים, אשתו ושני ילדיו.

המבקש עותר לפסיקת תשלום תכוף בגין הוצאות רפואיות, הוצאות לשירותי סיעוד והוצאות מחיה.

מדובר בתאונת עבודה. אין מחלוקת שהמל"ל קבע למבקש נכות רפואית צמיתה כוללת בשיעור של 18% מיום 1.10.13 מתוכה נכות רפואית צמיתה בתחום האורתופדי והנוירולוגי בשיעור משוקלל של 14.5% ונכות נוספת בגין צלקות. כמו כן, אין מחלוקת שנקבעה למבקש תקופת אי כושר של 13 שבועות ולאחר מכן נכות זמנית בשיעור 50% עד ליום 30.9.13.

מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה עולה שהמבקש נפגע בצורה משמעותית בתאונה ובין היתר נגרמו לו שברים שונים. במכתב השחרור מיום 16.11.12, שניתן במסגרת השחרור של המבקש לאחר חמישה ימי אשפוז נכתב במסגרת ההמלצות, בין היתר, ללא דריכה על רגל ימין לחודשיים וכן המלצה על חופשת מחלה לשלושה חודשים. במסמך רפואי נוסף לנפגע בעבודה מיום 28.2.13 נכתב בין היתר כי המבקש מוגבל בתנועה, שוכב במיטה ונעזר במתקן כדי להתרומם וכן צוינו מגבלות וכאבים שונים. באותו מסמך הומלץ על חופשת מחלה מיום 17.4.13 ועד ליום 30.6.13. המבקש גם צירף תעודה רפואית נוספת בדבר אישור מחלה מיום 1.7.13 עד 15.8.13. במקביל, עלה מעדותו של המבקש כי חברת איילון אצלה היה לו ביטוח אובדן כושר עבודה הכירה באובדן כושר של המבקש עד לחודש מאי 2013 שאז הודיעה לו כי אינו כשיר לעבודה במסגרת שליחויות (עיסוקו של המבקש בטרם התאונה) אך הוא כשיר לעבודה אחרת והפסיקה לשלם לו.

לפי המסמכים שהוצגו בפניי, המבקש קיבל מהמל"ל דמי פגיעה בסך של 3,394 ₪ בגין התקופה עד ליום 26.1.13 כאשר החישוב נעשה לפי בסיס שכר רבעוני של עצמאי בסך של 6,465 ₪, כלומר בסיס שכר חודשי בסך של 2,155 ₪. כמו כן, לפי המסמכים המבקש קיבל מענק נכות מעבודה חד פעמי בסך של 30,917 ₪ וזאת סמוך לאחר יום 7.10.13. המבקש העיד שקיבל מהמל"ל סך נוסף של כ- 3,000 ₪ בגין נכויות זמניות עד ליום 30.9.13, אבל לא הציג את המסמך הנ"ל.

סכומים נוספים שהוכח שהמבקש קיבל לאחר התאונה היו בין היתר 80,000 ₪ בגין מכירת חלקו בעסק ביום 1.1.13 כאשר מסכום זה העיד המבקש שנוכה סך של 27,000 ₪ בגין הוצאות ששילם לעורך דין. המבקש לא הציג מסמכים לגבי הכנסה זו, סוג ההכנסה ומה עשה עם סכום זה. אשתו של המבקש שהחלה לעבוד לאחר התאונה בחודש פברואר 2013 וממשיכה בעבודתה גם נכון להיום, מרוויחה שכר חודשי בסך של 8,500 ₪ נטו. בנוסף, המבקש קיבל מחברת ביטוח איילון גמלה חודשית בסך של 3,700 ₪ לחודש עבור שלושה חודשים, כלומר לפי עדותו של המבקש מדובר בסך כולל של 11,100 ש"ח.

לפי הדו"חות שהגיש המבקש הוא הרוויח בשנת 2011, השנה בה הוקם העסק, הכנסה שנתית מעסק בסך של 61,226 ₪ ואילו בשנת 2012 הרוויח מעסק הכנסה שנתית בסך של 132,348 ₪, כשמהמסמכים שצירף עולה שחושב על סכום זה, מס בסך של 11,830 ₪. המבקש טוען ששכרו עלה משמעותית בשנת 2012 על פי המסמכים ואילו למשיבה טענות שונות כנגד ההכנסות הנ"ל. המבקש גם הודיע שהוא פועל נגד המל"ל להגדלת בסיס השכר שקבע לו המל"ל במסגרת חישוב התגמולים ושהועמד על 2,155 ₪ לחודש כאשר בפועל שכרו בטרם התאונה היה גבוה יותר משמעותית.

מעדותו של המבקש עלה כי עד היום לא חזר לעבודה ובסיכומיו טען כי הוא מתחיל לחפש עבודה.

המבקש לא הציג קבלות בגין הוצאות ששילם עבור סיעוד או הוצאות רפואיות ובעניין זה יצוין גם שמדובר בתאונת עבודה. המבקש טען להוצאות חודשיות הקשורות לשכר דירה בסך של כ- 3,000 ₪ לחודש (כאשר סכום זה כולל שירותים נוספים על פי החשבוניות שצורפו לבקשה). כמו כן, צורפו חשבוניות לגבי תשלום בגין החזקת ילד בגן בסך של 2,670 ₪ לחודש, כאשר נכון להיום מדובר בשני ילדים שהולכים לגן בסך הכול המבקש טוען להוצאה חודשית בגין גנים בסך של 5,300 ₪. המבקש צירף מסמכים התומכים בחלק מהוצאות אלה.

המבקש שלח ביום 19.6.13 דרישה אל המשיבה שככל הנראה לא נתמכה בתצהיר של המבקש כנדרש בתקנות (המסמך הוצג לי במהלך הדיון והוחזר למבקש וכך זכורים לי הפרטים).

לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים ונוכח הנתונים כאמור לעיל, אני פוסק למבקש תשלום תכוף בגין צרכי מחיה בסך כולל של 15,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15.34%.

ניתן היום, י"ד כסלו תשע"ד, 17 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: