פלוני נ' בן סירה

לפני תביעה בגין רשלנות רפואית המיוחסת לנתבע בעקבות ביצוע ניתוח קטרקט בעינו השמאלית של התובע. כנטען, כתוצאה ממחדליו ומהטיפול הרשלני אשר ניתן לתובע הוא איבד את מאור עינו היחידה.

התובע יליד 1934, כבן 77 במועד ביצוע הניתוח מושא התביעה (11.4.11) וכבן 86 נכון להיום.

בעברו של התובע (2006) ניתוח קטרקט קודם בעין ימין. בעקבות סיבוכים שנלוו אליו, אשר כללו הפרדות וקרע ברשתית ניתן לומר כי למעשה איבד ראייתו בעין זו.

מן התיעוד הרפואי עולה כי כבר בשנת 2006 סבל התובע מקטרקט גם בעין שמאל.

התובע ציין כי פנה לטיפול הנתבע לאחר שחש כי ראייתו בעין השמאלית מתדרדרת. ביום 4.3.11 הנתבע מצא קטרקט מתקדם בעינו השמאלית, PXF, פאקודונזיס ודיסטרופיה של הקרנית בעין שמאל. חדות ראיה תוארה- 6/30 (במכתב מיום 1.7.11 צויין כי במועד הנ"ל, קרי ה-4.3.11 חדות ראייה הייתה פחות מ-6/30) והנתבע ציין כי "הקטרקט התקדם...והדיסטרופיה גברה". עוד צוין כי הרשתית תקינה והלחץ תקין. אולטראסאונד לא הראה הפרדות.

מן הכרטסת הרפואית שערך הנתבע עולה כי ביום 16.3.11 ערך לתובע מספר בדיקות: ספירת תאי אנדותל, בדיקת אולטראסאונד שמדדה את אורך העין וכן צויין כי "ניתן הסבר מפורט על הסיכונים +-".

ביום 11.4.11 בוצע הניתוח ע"י הנתבע. במכתב שחרור מבית החולים "סניטס" צוין כי התובע עבר ניתוח כדלקמן: "PHACO+ ECCE+ VITREUS LOSS+ A/C IOL". עוד צויין כי התובע משוחרר ללא סיבוכים.

יובהר כבר עתה כי לא הובא דו"ח ניתוח מפורט ולא טופס הסכמה. ברבות הימים הוברר כי התיעוד לא נשמר והמוסד הרפואי "סניטס" בו נותח התובע נסגר (יידון להלן).

מן המסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי התובע מוכר לנתבע משנת 2006- כך ציין הנתבע בעצמו במכתב לרופא המטפל של התובע מיום 1.7.11. עוד במסגרת המכתב הוסיף הנתבע כי "המהלך אחרי הניתוח התארך בגלל בצקת בקרנית וכן תגובה בלשכה של נצנוץ+ 3 אך עם מתן של אטרופין ודקסמיצין ניתן היה להתגבר עליה תוך מספר ימים. בהדרגה הקרנית התבהרה לגמרי והתגובה בלשכה חלפה אך עדיין נותר פיזור פיגמנט. הלחצים כל הזמן תקינים והעין שקטה כעת. עדיין סובל מ-CME ומועמד לזריקת KENALOG".