פלוני נ' בית ספר שקמה ואח'

תביעה זו עניינה נזקי גוף שנגרמו לתובע במהלך משחק כדור שהתנהל באולם הספורט כחלק משיעור חינוך גופני בבית הספר.

אציין כבר כאן, כי לאחר ששקלתי את מכלול העדויות והראיות שהובאו, באתי לידי מסקנה שדינה של התביעה להתקבל.

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

1. התובע, יליד 1993 נפגע, לטענתו, בתאריך 15/10/2010, בעת היותו תלמיד בכתה יב'. בכתב התביעה נטען, כי במהלך משחק כדורגל שהתקיים בשיעור חינוך גופני בבית הספר, התקרב התובע לקיר במטרה לעצור את הכדור, אלא שאז נלכדה רגלו במרווח שבין הקיר לבין שלט שהיה במקום והוא נפל תוך שנגרם לו שבר בקרסול.

2. הנתבע-1, הינו בית הספר בו למד התובע (הנתבע-1, להלן גם: "בית הספר"). הנתבעות 2 ו-3 אחראיות, לטענת התובע, בין היתר, על המוסדות החינוכיים בשטחן לאחזקה תקינה של מתקני בית הספר ולשמירה על בטיחות התלמידים (הנתבע-2, להלן גם: "הקיבוץ"; הנתבעת-3, להלן גם: "המועצה"). משרד החינוך, נתבע כמי שאחראי על הנהלים וההנחיות הניתנות לבית הספר ומעסיקם של התורמים לרשלנות (הנתבע-4, להלן גם: "משרד החינוך").

3. בתמיכה לתביעתו הגיש התובע חוות דעת רפואית לפיה נגרמו לו 10% נכות. מומחה מטעם הנתבעים קבע כי לתובע 5% נכות צמיתה בלבד. לנוכח הפערים, מונה מומחה מטעם בית המשפט שקבע, כי נכותו של התובע עומדת על 10% נכות צמיתה.

4. הנתבעים מכחישים קיומה של רשלנות וטוענים שלא היה כל מפגע באולם הספורט או בדרך העברת השיעור. טענת הנתבעים, הינה, בעיקרה, שהאירוע המתואר על ידי התובע עולה כדי סיכון רגיל וטבעי לפעילות ספורטיבית.

   ככל שיקבע, כי אכן קיימת אחריות, מפנים הנתבעים את האשמה זה כלפי זה.

5. הצדדים הגישו ראיותיהם בתצהירי עדות ראשית. בדיוני ההוכחות שהתקיימו בתיק העידו בפרשת התביעה התובע, חברו שהיה עד לתאונה ומומחה בטיחות. בפרשת ההגנה, העידו, המורה לחינוך גופני (להלן: "המורה"), מנהל אולם הספורט בעת הרלוונטית (להלן: "מנהל האולם"); מומחה בטיחות מטעם הנתבעים 1 ו-2 ועדים נוספים בנוגע ליחסים בין הנתבעים 1-3.

6. מסיכומי הצדדים, עולה שהצדדים חלוקים בנוגע לנסיבות התאונה, קיומה של רשלנות, חלוקת האחריות בין הנתבעים ככל שתקבע אחריות, ושיעור הנזק. בשים לב לגדר המחלוקת, יש לדון תחילה בנסיבות התאונה.

   נסיבות התרחשות התאונה