פלוני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

1.בפני שתי בקשות: האחת, בקשת התובע לתיקון כתב התביעה, והשנייה, בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף.

2.התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים בה נפגע ביום 13.12.08, בהיותו נוסע ברכב שהיה מבוטח אצל הנתבעת.

3.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי יש לדחות ו/או למחוק את התביעה על הסף מאחר ובמועד התאונה נהג התובע ברכב בהיותו חסר רישיון נהיגה, וכי גם אם תתקבל טענת התובע כי לא נהג ברכב, דין התביעה להידחות מהטעם שלא צירף את נהג הרכב.

4.בד בבד עם הגשת התביעה הגיש התובע גם בקשה לתשלום תכוף. בדיון בבקשה הודיע ב"כ התובע כי התנהל נגד התובע תיק פלילי והוא זוכה מעבירה של נהיגה ברכב. בתגובה לטענות ב"כ הנתבעת אמר ב"כ התובע כי כפי שנאמר בהכרעת הדין, התובע לא יודע מי היה נהג הרכב. הוא הוסיף כי "חזקה שבעל הרכב נהג ברכב. בעל הרכב הוא מר פאיז. מדובר באירוע שהיו אנשים ששתו והתובע היה שיכור והוא לא זוכר מי נהג ברכב, ועובדה היא שבעדות מהתיק הפלילי עולה, שהוא נמצא בצד ליד הנהג כאשר הוא חגור. הרכב היה מבוטח על ידי הבעלים של הרכב. המשטרה לא הגישה כתב אישום כי היא לא יודעת מי נהג ברכב".

5.בהחלטה מיום 27.1.14 קבעתי כי יש לברר את שאלת החבות קודם שתידון בקשה לתשלום תכוף, במיוחד כאשר ממועד התאונה ועד הגשת הבקשה חלפו למעלה מחמש שנים.

6.לאחר הדיון הוגשו שתי הבקשות נשוא החלטה זו.

7.הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה על הסף, בטענה כי העובדה שהתובע אינו יודע את זהות הנהג מהווה פגם מהותי היורד לשורש שאלת החבות בתיק.

8.התובע הגיש תגובה ארוכה לבקשת הנתבעת וטען כי אין לנקוט צעד כה דרסטי של דחית התביעה לאור הפגם הנטען וכי יש ליתן לו את יומו בבית המשפט.

9.הנתבעת הגישה תשובה לתגובה וטענה כי היא עומדת על טענתה כי במועד התאונה היה התובע הנהג ברכב ללא רישיון וכי העובדה שזוכה על ידי בית המשפט לתעבורה אינה מחייבת אותה (התובע זוכה מאחר ונקבע כי העובדה שנהג ברכב לא הוכחה במידה הראויה במשפט הפלילי).הנתבעת גם חזרה וטענה כי אי צירוף הנהג מהוה פגם מהותי שכן שאלת זהות הנהג היא שאלה מהותית היורדת לשורש שאלת החבות ואין די בקיומה של תעודת חובה תקפה על מנת להקים לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת.