פלוני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר) בת"א 20104-02-17 שניתנה ביום 15.10.2017, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לפסיקת תשלום תכוף.

רקע והחלטת בית המשפט המחוזי

2. המבקש, יליד 1967, אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית, נפגע בעת ביקורו בישראל בתאונת דרכים שארעה ביום 5.2.2016 (להלן: התאונה). בתאונה נפגע המבקש פגיעה רב מערכתית. נגרם לו שבר בחוליות הצוואר (C3-4-5) והוא עבר ניתוח קיבוע פנימי חוליות C4-5. עוד נגרמו לו חבלת חזה עם המו-פנאומוטורקס משמאל ושבר באחת הצלעות; חבלת בטן עם קרע בטחול; שבר באגן שקובע חיצונית ובהמשך גם פנימית, וכן שבר בטיביה ובפיבולה משמאל. בשלב זה של ההליך התקבלו בעניינו של המבקש שלוש חוות דעת רפואיות. למשך שישה חודשים מיום התאונה נקבעה נכותו הרפואית של המבקש בשיעור של 100%, אחר כך פחת שיעור הנכות ועד אשר התקבעה נכותו הצמיתה. בחוות הדעת בתחום האורתופדי הוערכו הנכויות הצמיתות הבאות: נכות בשיעור של 15% בגין הגבלת התנועה הצווארית; נכות בשיעור של 15% בגין פגיעה באגן עם אסימטריה ונזק במפרק סקרואיליאקי; 10% בגין המצב לאחר שבר בשוק, בהתייחס להגבלה בתנועת קרסול שמאל, וכן 10% בגין צלקות באגן וברגליים. בחוות הדעת בתחום הכירורגי הוערכה הנכות הצמיתה בשיעור של 10% בגין כריתת הטחול, וכן 5% בגין צלקת בבטן. בחוות הדעת בתחום הקרדיולוגי הוערכה נכות בשיעור של 5% בגין הספק לקיומה של פגיעה קלה בתפקוד החדר הימני, אם כי אציין שנכות זו אינה ברורה.

           המשיבה שילמה למבקש תשלומים תכופים בסכום כולל של 165,000 ש"ח, אשר חלקו השתלם ביום 10.3.2016 וחלקו האחר ביום 30.6.2016, וזאת טרם הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.

3. לאחר שהמבקש הגיש את התביעה בחודש פברואר 2017, הוגשה על-ידו בקשה לתשלום תכוף נוסף בסכום של כ- 150,000 ש"ח בגין הוצאות רפואיות וצרכי מחיה. המבקש טען כי הוצאותיו הרפואיות הן בסכום ממוצע של 3,500 ש"ח לחודש. בנוגע לצרכי המחיה, נטען כי עקב התאונה והיעדרותו מעבודתו כבעלים במשותף של מספר בתי קפה, פחתה הכנסתו בשנת 2016, ולפיכך נדרש הוא להשלמת הכנסה לצרכי מחייתו. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי התשלום התכוף מהווה חריג לכלל לפיו מוענק הפיצוי בתום ההליך המשפטי, ונועד לכיסוי הוצאות יוצאות דופן שאין הניזוק יכול לשאת בהן. לטענת המשיבה, המבקש אינו מצוי במצוקה כלכלית המצדיקה פסיקת תשלום תכוף נוסף, הוא אינו זקוק לטיפולים והשגחה סיעודית, ואין להביא בחשבון את מרבית ההוצאות להן הוא טוען במסגרת פסיקת תשלום תכוף.

4. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הבקשה וקבע כי לא שוכנע שהמבקש נדרש לתשלום תכוף נוסף לצרכי מחייתו או להוצאותיו הרפואיות. בנוגע לצרכי המחיה, ציין בית המשפט המחוזי כי על-פי טענתו של המבקש הכנסתו בשנת 2016 קטנה בעקבות התאונה והיא עומדת על סך של 8,299$, במקום 9,505$. בית המשפט המחוזי קבע כי בשים לב לטענת המבקש לפיה ממוצע הוצאות המחיה החודשיות שלו עומד על סך של 8,013$, יש בהכנסתו לספק את צרכי מחייתו.

           בנוגע להוצאות הרפואיות, בית המשפט המחוזי קבע כי הסכום של 165,000 ש"ח שקיבל המבקש עד כה כתשלום תכוף, מכסה את עיקר הוצאותיו הרפואיות, ולא שוכנע הוא כי למבקש הוצאות רפואיות נוספות מעבר לסכום הנ"ל שיש הצדקה לכלול אותן במסגרת תשלום תכוף.

           על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן