פלוני ואח' נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו עתירה שעניינה הנפקת "תעודת זהות ישראלית" והענקת היתרי שהייה בישראל לעותרים, בני משפחה אחת, תושבי כפר יאטה. על פי הנטען בעתירה, אשר הוגשה על ידי העותרים בעצמם, העותר 1 (להלן: העותר) שיתף פעולה עם כוחות הביטחון של ישראל ומשום כך הוא ובני משפחתו נרדפים במקום מושבם, באופן המצדיק את קבלת העתירה. עוד הובהר בעתירה, אשר הוגשה ביום 3.8.2017, כי ביום 22.12.2016, פנו העותרים לוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאויימים או הוועדה), אך טרם קיבלו כל מענה מטעמה.

           במסגרת העתירה נתבקש צו ביניים, אשר יאסור על הרחקת העותרים מישראל.

בהחלטתי, מיום 3.8.2017, הוריתי על מתן צו ארעי המורה, כמבוקש. בהמשך, וביום 16.11.2017, הודיע עו"ד אדיסו מקונן, כי הוא ישמש בא כוחם של העותרים בעתירה זו.

הרקע להגשת העתירה והליכים קודמים

2. מתגובתו המקדמית של המשיב עולה, כי ביום 12.1.2015 פנו העותרים 7-1 לוועדת המאויימים, בבקשה להנפיק להם היתרי שהייה בישראל. במסגרת תגובת הוועדה לפנייה האמורה, התבקש העותר לפרט טענות קונקרטיות באשר לאיומים הנוגעים ליתר בני המשפחה, שאחרת יעלה עניינו האישי בלבד בפני הוועדה. במענה לתגובת הוועדה, טען העותר, כי חניית ביתו הוצתה ולפיכך נגרם נזק כבד לחניה ולמכונית שחנתה בסמוך לה. העותר הוסיף עוד, כי הנטען, בהקשר להצתה, מתייחס גם לאשתו ולילדיו, משום שהם מתגוררים עימו. בהמשך, נבחן עניינו של העותר בלבד בפני הוועדה, וזו קבעה, ביום 29.6.2015, כי "העותר מרבה לשהות בשטחי איו"ש, כפי שמצביעים המעברים הרבים שלו. אין הצדקה למתן היתרי שהייה בגין מאויימות".

3. בעקבות ההחלטה האמורה, הגישו העותרים 7-1, ביום 16.8.2015, באמצעות עו"ד רונן כהן, עתירה לבית משפט זה (להלן: העתירה הראשונה). במסגרת העתירה התבקש בית משפט זה להורות למשיב ("מתאם פעולות הממשלה בשטחים") להנפיק לעותרים 7-1 היתרי כניסה ושהייה בישראל, על רקע טענת מאויימות. לעתירה נלוותה בקשה למתן צו ביניים, בעקבותיה ניתן, ביום 21.9.2015, צו ארעי, האוסר על הרחקת העותרים 7-1 מישראל, עד להגשת תגובת המשיב לבקשה למתן צו ביניים. ביום 25.1.2017, ולאחר קבלת תגובתו של המשיב, אשר ביקש לדחות את העתירה בהעדר עילה להתערב בה, הועברה העתירה לדיון בפני הרכב תלתא. ואולם, ביום 14.5.2017, כחודש עובר לדיון שנקבע בעתירה, הוגשה בקשה מוסכמת למחיקת העתירה ולביטול הדיון, במסגרתה ביקשו העותרים למחוק את העתירה "לאחר עיון בתגובת המשיב". בהמשך לבקשה זו, ניתן ביום 14.5.2017, פסק הדין המורה על מחיקת העתירה, ללא עשיית צו להוצאות (בג"ץ 5561/15 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים (14.5.2017)).

4. ביום 24.6.2017, הוגשה עתירה שניה מטעם העותרים 7-1, אליהם נוספו העותרים 8 ו-9 (להלן: העותרים), אשר במסגרתה התבקש בית משפט זה להורות למשיב ("משרד הפנים – ועדה מקצועית מייעצת לשר הפנים") ליתן לעותרים תעודות זהות זמניות ואישורי שהייה כדין בישראל (להלן: העתירה השניה). זאת, לאחר שבקשת העותרים להנפקת אשרות שהייה שהוגשה לוועדה, לטענתם, ביום 22.12.2016, טרם נענתה. לעתירה, אשר הוגשה באמצעות עו"ד אדיסו מקונן, צורפה בקשה למתן צו ביניים, הדומה במהותה לבקשה שנלוותה לעתירה הראשונה. אף תוכנה של העתירה השניה נשא דמיון רב לזה המתואר בעתירה הראשונה. ביום 3.7.2017, ניתנה החלטת בית משפט זה, המורה על הגשת תגובה מקדמית מטעם המשיב, והקובעת כי בשלב זה לא יינתן צו ביניים. עוד הוסיף בית המשפט בהחלטתו (השופט ע' פוגלמן), כי "ככל שישנה טענת מאוימות רשאים העותרים לפנות לועדת המאוימים המופקדת על היבט זה ואף לבקש סעד ביניים מקצין המאוימים". יצוין, כי יומיים מאוחר יותר, נדחתה אף בקשת העותרים לקבל פטור מתשלום אגרה. ביום 13.7.2017, ביקשו העותרים למחוק את עתירתם, מבלי שציינו את הטעם לכך. ביום 17.7.2017, ועל יסוד הבקשה האמורה, ניתן פסק דין המורה על מחיקת העתירה השנייה (בג"ץ 5218/17 פלוני נ' משרד הפנים וועדה מקצועית מייעצת לשר הפנים (16.7.2017)).

5. למען שלמות התמונה יודגש, כי במועד מתן פסק הדין בעתירה השניה הגישו העותרים ערר לבית הדין לעררים בתל אביב, אף הוא נגד "משרד הפנים – ועדה מקצועית מייעצת לשר הפנים". לערר צורפה בקשה למתן צו ארעי, אשר ימנע את הרחקתם של העותרים מישראל. במסגרת הערר חזרו העותרים על הטענות והסעדים שהתבקשו על ידם, בגדרה של העתירה השנייה. ביום 18.7.2017, נמחק הערר בהעדר סמכות עניינית לדון בו (ערר (ת"א) 3467/17 אלהרוש נ' משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה (18.7.2017)).