פלוני ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוח חובה
|
ע"א בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים |
8961-16
14.6.2017 |
|
בפני הרכב השופטים: 1. י' דנציגר 2. י' עמית 3. נ' סולברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערערים: 1. פלוני 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני עו"ד רועי סילפין עו"ד גל מגן |
המשיבה: המאגר הישראלי לביטוח חובה עו"ד ארנון אפרת |
| פסק דין | |
השופט י' עמית:
הערעור שלפנינו מתמקד בשאלה האם ילדים בגירים, אשר מסוגלים להתפרנס באופן עצמאי, יכולים להיחשב "תלויים" באדם שנפטר, לצורך הגשת תביעה מכוח סעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי
- ו.ג. ז"ל (להלן: המנוח) נהרג בתאונת דרכים ביום 29.5.2012, בגיל 62, והותיר אחריו אישה ושני ילדים בגירים: בת בגיל 38, פסיכולוגית במקצועה, נשואה ואם לשלושה; ובן בגיל 30, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, נשוי ואב לשתיים. אשתו של המנוח היא היורשת היחידה, וילדיו של המנוח טענו כי הם זכאים לפיצוי כתלויים, משום שהוכיחו שהמנוח תמך בהם תמיכה כספית בפועל, ואלמלא התאונה – התמיכה היתה נמשכת. לטענתם, התמיכה הכספית של המנוח נועדה לפרנסתם ולמחייתם שלהם ושל ילדיהם, נכדיו של המנוח. אבדן התמיכה הכלכלית מוערך ב-5,000 ₪ לחודש עד אחרון ימיו של המנוח לפי תוחלת חייו הצפויה.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעת ילדיו של המנוח. נקבע כי ילד נחשב "תלוי" במנוח רק אם הוא "סמוך על שולחנו ונעדר יכולת עצמאית לכלכל עצמו". לכן, "ככלל, אין לראות בילדים בגירים של מנוח כתלויים בו (להוציא תלות חלקית בתקופת השירות הצבאי)", וגם אם הורה נוהג לתמוך כלכלית בילדיו הבגירים, אין הדבר מקים להם עילת תביעה כתלויים. בית המשפט המחוזי ביסס את מסקנתו זו על שלושה אדנים: פסיקה קודמת; פרשנות מילולית של המונח "תָּלוּי" כמי שאינו עומד ברשות עצמו; והיקש מדברי חקיקה מקבילים. לצד זאת, התקבלה תביעת העיזבון ותביעת האלמנה כתלויה ונפסקו לזכותה 595,000 ₪ (לאחר ניכויים ובתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט).
על כך נסב הערעור שבפנינו, המתמקד בעיקר בשאלה אם יש לראות את ילדיו הבגירים של המנוח כתלויים.
רקע נורמטיבי
- נקודת המוצא היא כי, ככלל, מותו של אדם אחד אינו מקים זכות תביעה בנזיקין לאדם אחר. זכות התביעה העצמאית שניתנה לתלויים בנפטר היא אחד החריגים המוכרים לכלל זה (ד"נ 24/81 חונוביץ נ' כהן, פ"ד לח(1) 413, 420 (1984) (להלן: עניין חונוביץ); ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות, כרך ב 898-896 (2012) (להלן: גלעד)). שיטות משפט שונות מגדירות באופן שונה את מעגל התלויים הזכאים לפיצוי. בצרפת נהוגה גישה מרחיבה, שלפיה "כל תובע, יהא סוגו אשר יהא, עשוי לזכות בפיצוי אם יצליח להראות שנגרם לו נזק כלכלי עקב פטירתו של הנפגע העיקרי". במשפט הגרמני אומץ כלל שלפיו זכות התביעה מותנית בחובה משפטית של המנוח לתמוך בתובע הפוטנציאלי. באנגליה ובמדינות ששיטת המשפט שלהן הושפעה מהדין האנגלי (לרבות ישראל), נקבעה רשימה סטטוטורית סגורה של קרובי משפחה שזכאים להגיש תביעה כתלויים (רונן פרי אופקים חדשים במשפט - ריקושטים כלכליים, 375-367 (תשס"ב) (להלן: פרי); g.h.l fridman, The law of tort in Canada 408-419 (1989) b.s. markesinis, The German Law of Torts: A Comparative introduction 623-926 (1994) ).
- זכות התביעה של התלויים מוסדרת כיום בפקודת הנזיקין:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|