פלוני ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך- לטר) בת"א 47617-11-15 מיום 29.1.2018, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים לפסול חוות דעת כלכלית שהוגשה מטעם המשיב, ולחלופין להגיש חוות דעת משלימה מטעמם, ונדחתה בקשה להוצאת נספחים מתצהירי המשיב.

1. המבקשים הגישו תביעה נגד המשיב בגין הפסדים כלכליים שנגרמו להם וזאת בשל התרשלותו של המשיב (להלן: המשיב או הבנק), אשר לטענתם אפשר ביצוע פעילות חריגה בעסקאות מט"ח בין השנים 2012-2008 על-ידי המבקש 1. זאת, חרף קיומם של סימנים המלמדים על אי כשירותו בתקופה בה נעשתה הפעילות, ומבלי שהמשיב יידע את המבקשת 2, אשתו של המבקש 1 ושותפתו לחשבון הבנק. המבקשים טוענים בהליך המתנהל בבית משפט קמא, בין היתר, כי הבנק הפר כלפיהם את חובת הנאמנות, חובת הזהירות וחובת תום הלב.

           לשם שלמות התמונה, יוער כי בתאריך 11.8.2016 ניתנה החלטה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (א"פ 20228-01-16) כי בנותיו של המבקש 1, אבלין ורוזאן שוקחה, ימונו כאפוטרופוסיות לדין עבור אביהם לשם ניהול התובענה כנגד הבנק.

2. בהתאם להחלטת בית משפט קמא, הגישו המבקשים-התובעים תצהירי עדות ראשית וחוות דעת כלכלית מטעמם בחודש יולי 2017. בחודש נובמבר 2017, הוגשו לבית המשפט על-ידי המשיב תצהירים מטעמו וכן חוות דעת כלכלית.

           ביום 29.11.2017 הגישו המבקשים בקשה בגדרה ביקשו שבית המשפט יפסול את חוות דעתו של המומחה מטעם הבנק, ולחלופין להתיר להם להגיש חוות דעת משלימה, מאחר שהמומחה מטעם הבנק הסתמך על מסמכים אשר לא גולו למבקשים בהליך גילוי המסמכים (להלן: החלק הראשון בבקשה). עוד נתבקש בית משפט קמא להוציא נספחים מתצהירי הבנק, מכיוון שנספחים אלה לא הוצגו במסגרת הליכי גילוי המסמכים (להלן: החלק השני בבקשה).

           וביתר פירוט: המבקשים הלינו על כך שנספח 2: דו"ח פעילות מסחר במט"ח (להלן: נספח 2), ונספחים 10-7: מצגת מחודש אוגוסט 2007 על שוק המט"ח של UBS Investment Bank, מסמך רויטרס בנושא שוק מטבע החוץ, מסמך אקסל המכיל נתונים על היקף המסחר במט"ח בישראל מאתר בנק ישראל ומסמך נתונים על נפח המסחר בבורסה מאתר הרשות לניירות ערך (להלן בהתאמה: נספחים 10-7), לא הוצגו בפני המומחה מטעמם ולא צוינו בתצהיר גילוי המסמכים של הבנק.

           המבקשים הלינו בעיקר על כך שנספח 2 נמסר לידם בעותק קשיח תוך השמטה של שלוש עמודות. מנגד, הבנק טען כי נספח 2 נמסר למבקשים על גבי דיסק ובעותק קשיח. בהתייחס לעמודות החסרות בנספח 2, הבנק טען שהמדובר בעמודות המכילות מידע טכני ושלא היוו בסיס לתחשיב שערך המומחה מטעמם. באשר לנספחים 10-7, נטען כי הנספחים הם כלליים ופומביים שאינם נמצאים בידיעת הבנק בלבד.

           בחלק השני בבקשה, המבקשים טענו כי יש להוציא מסמכים חדשים שצורפו לתצהירי העדים מטעם הבנק מאחר שלא הוצגו במסגרת ההליך המקדמי של גילוי מסמכים. המשיב התנגד לטענת המבקשים משום שחלק מהמסמכים החדשים כבר הועברו אליהם בזמן אמת, והחלק האחר של המסמכים, שלא הועבר לידיהם, אינו מכיל מסמכים מפתיעים שאינם ידועים למבקשים, ומשכך אין להוציאם.

3. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים.