פלוני ואח' נ' בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים ואח'

השופטת ד' ברק-ארז:

1.  העתירה שבפנינו נסבה, בעיקרו של דבר, על גורלו של ההליך הפלילי המתנהל נגד העותרים והמשיבים 5-4, כולם קטינים. כתב האישום שהוגש נגדם נסב על השתתפותם באירוע שהתקיים ביום 7.12.2015 וזכה לימים לשם הבלתי-פורמאלי "חתונת השנאה", כמפורט להלן. מאחר שכתב האישום ייחס לנאשמים בו עבירת הסתה, הגשתו נדרשה לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה. העותרים טוענים כי אישור כזה לא ניתן כדין.

2.  העתירה מכוונת אפוא בעיקרה כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער מיום 8.5.2018 (ענ"פ 4242-01-18, השופטים ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל ו-ח' מ' לומפ) לפיה כתב האישום מושא העתירה הוגש לפי אישור תקף של היועץ המשפטי לממשלה. בהחלטה זו ביטל בית המשפט המחוזי את החלטתו של בית משפט השלום בירושלים בשבתו כבית משפט לנוער מיום 20.11.2017 (ת"פ 31374-10-16, השופט ש' לייבו), שהורתה על ביטול כתב האישום. נוסף על כך, העותרים מבקשים סעדים המכוונים נגד המשיבים 3-2, היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועץ) ופרקליטות מחוז ירושלים – להבהרת עמדתם "ביחס לסדרי המנהל התקינים בעניין מתן הסכמתו [של היועץ – ד' ב' א'] בכתב להגשת כתב אישום מקום שהחוק דורש זאת", וכן ל"שקילה מחודשת של הגשת כתב האישום בעניינם של העותרים הקטינים בחלוף כשנתיים וחצי מיום ביצוע העבירה המיוחסת להם".

הרקע לעתירה

3.  ביום 26.10.2016 הוגש כנגד העותרים והמשיבים 5-4 (להלן: הקטינים האחרים) כתב אישום לבית משפט השלום, המייחס להם עבירה של הסתה לאלימות או טרור לפי סעיף 144ד2(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

4.  כתב האישום הוגש, כאמור, על רקע חתונה שהתקיימה באולם אירועים בירושלים, ובה השתתפו בין היתר העותרים והקטינים האחרים. זמן קצר עובר לחתונה נעצרו מספר חשודים בביצוע פיגוע בכפר דומא בשומרון, שבו הוצת ביתה של משפחת דוואבשה על יושביו ותכולתו. באירוע זה קיפדו את חייהם שלושה מבני המשפחה, ההורים סעד וריהאם והפעוט עלי. בן נוסף, אחמד, שהיה באותה עת כבן החמש, אושפז בבית החולים עם כוויות קשות. על פי המתואר בכתב האישום, עוד לפני החתונה הודפסו תמונותיהם של בני משפחת דוואבשה בצד הכתובת "נקמה". התמונות הודבקו על קרטונים שחוברו להם קרשים כך שניתן יהיה להניפם כשלטים בחתונה. עוד מתואר בכתב האישום כי במהלך החתונה שר הזמר סיני תור שירים הכוללים, בין השאר, תכנים של נקם – את השיר "יבנה המקדש", במתכונת שבה הוספו לו את המילים "ישרף, ישרף המסגד" ו"יתפוצץ המסגד", את השיר "זכרני נא" שמילותיו מבוססות על משאלת הנקמה של שמשון (שופטים ט"ז, כ"ח), ואת השיר "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אוכלם" (תהילים ק"ד, כ"א). בעודם רוקדים לצלילי השירים, בצוותא חדא עם כמה עשרות צעירים מבאי החתונה, הניפו העותרים והקטינים האחרים את תמונותיהם של בני משפחת דוואבשה, שני רובים אוטומטיים מסוג M4 ו-M16, אקדחים או חפצים הנחזים להיות אקדחים, וכן סכינים ובקבוקי זכוכית שבראשיהם הוכנסו בדים על מנת שידמו בקבוקי תבערה. חלק מן המשתתפים באירוע רקדו כשהם רעולי פנים, וחלק מהם ביצעו פעולות דקירה שכוונו כלפי תמונותיהם של בני משפחת דוואבשה. אחדים מהם אף הציתו וקרעו את התמונות, וחלק מאלה שאחזו בכלי הנשק דרכו אותם.

5.  להגשת כתב האישום כנגד העותרים והקטינים האחרים קדמו מכתבי יידוע שנשלחו אליהם. העותר 2 והמשיב 4 שלחו מכתבי שימוע שהועברו לבחינת היועץ, עם המלצת פרקליטות מחוז ירושלים ופרקליט המדינה לדחות את הטענות הכלולות בהם ולהגיש את כתב האישום.

6.  ביום 10.10.2016 שלח עוזרו של היועץ לכמה גורמים בפרקליטות הודעת דואר אלקטרוני שנשאה את הכותרת "המלצה בתיק חתונת השנאה" (להלן: ההודעה). בהודעה זו נכתב, בין היתר, כי "היועץ מקבל את עמדת פמ"י ופ"מ ביחס לשימוע, ומאשר באופן סופי את הגשת כתב האישום". כשבועיים לאחר מכן, הוגש כתב האישום.

7.  ביום 8.6.2017, בעקבות פניה של בא-כוח העותרים אל הפרקליטות, נשלח אליהם מכתב חתום מטעם היועץ שכותרתו "הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב-אישום". במכתב נמסר כי "ביום 10.10.2016 נתתי הסכמתי לכך שהנאשמים... יועמדו לדין בבית משפט השלום לנוער בירושלים" (תוך פירוט של שמות הנאשמים, פרטי הזהות שלהם והעבירות שבהן יואשמו).