פלומו נ' שרעבי

פסק דין

בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 11.10.12 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 7493528 (להלן: "רכב התובע").

הנתבע 1 היה במועדים הרלבנטיים הבעלים של רכב מ.ר. 2607973 (להלן: "רכב הנתבעים"). הנתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבעים.

מוסכם בין הצדדים כי ביום 11.10.12 אירעה התנגשות בין צדו הימני קדמי של רכב התובע לבין הדלת אחורית שמאלית של רכב הנתבע. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובע הינה כי כאשר נסע אחרי שיירת כלי רכב בנתיב הימני, רכב הנתבעים עקף את השיירה מצד ימין, סטה שמאלה לעבר נתיב נסיעת רכב התובע ופגע ברכב התובע בצדו הקדמי ימני.

גרסת הנהגת ברכב הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתה, כאשר נסעה בנתיב נסיעתה בנתיב השני מימין, הבחינה ברכב התובע עומד בנתיב שמשמאלה ומאותת ימינה. הנתבעת המשיכה בנתיב נסיעתה ותוך כדי שחלפה על פני רכב התובע, החל רכב התובע לסטות לעבר נתיב נסיעתה ופגע ברכבה לאורך צדו השמאלי, כאשר עיקר הנזק הוא בדלת אחורית שמאלית.

דיון והכרעה

העידו בפני התובע, אשת התובע אשר נסעה עמו ברכב והנהגת ברכב הנתבעים, הגב' רבקה שרעבי.

התובע העיד כי כי נסע בנתיב השני מימין, בעוד שרכב הנתבעים נסע מימינו. לפתע סטתה הנהגת ברכב הנתבעים שמאלה לנתיב נסיעת התובע ופגעה בצדו הימני קדמי של רכבו עם הדלת החורית שמאלית שברכבה.

לעומת זאת, אשת התובע העידה כי התובע ביקש לעבור לנתיב הימני, אותת על כוונתו לעשות כן והחל בסטייה ימינה. בטרם הספיק להשלים את המעבר לנתיב הימני, הגיע רכב הנתבעים במהירות ופגע בצדו הימני קדמי של רכב התובע.

מאידך, הנהגת ברכב הנתבעים העידה כי נסעה בנתיב השני מימין בעוד רכב התובע נסע בנתיב שמשמאלה. רכב התובע עמד בנתיבו ואותת על מנת לסטות ימינה לעבר נתיב נסיעתה, אך טרם החל במעבר לנתיב. לפיכך, המשיכה נהגת הנתבעים ישר בנתיב נסיעתה ואז כאשר חלפה על פני רכב התובע, החל זה לסטות ימינה ופגע בדלת האחורית שמאלית של רכבה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת הנהגת ברכב הנתבעים על פני גרסת התובע. ראשית, יצוין כי קיימת סתירה מהותית בין גרסת התובע לבין גרסת אשתו אשר נסעה עמו ברכב. כך, התובע העיד כי נסע בנתיבו ישר, כאשר רכב הנתבעים סטה שמאלה לנתיבו ופגע בו בפינה הימנית קדמית של רכבו. מנגד, אשת התובע העידה כי רכב הנתבעים אותת ימינה על מנת לעבור לנתיב הימני, החל בסטיה לעבר הנתיב הימני ואז הגיע רכב הנתבעת במהירות ופגע בו. מדובר בסתירה מהותית באשר לאופן התרחשות התאונה, שיש בה כדי להטיל ספק גדול בגרסת התובע.

מנגד, גרסתה של הנתבעת היתה אמינה עלי. הנתבעת העידה כי נסעה בנתיבה כדין במהירות שאינה גבוהה. אמנם היא ראתה את רכב התובע מאותת בכוונה לעבור לנתיב הימני בו נסעה, אך הואיל והתובע טרם החל לעבור לנתיב הימני, המשיכה ישר בנתיב נסיעתה ואז משחלפה על פני רכב התובע החל לסטות ימינה ופגע בדלת האחורית שמאלית של רכבה.

יצוין, כי אף מיקומי הנזקים מתיישבים יותר עם גרסת נהגת הנתבעים מאשר עם גרסת התובע. כך הנזק ברכב התובע הוא בפינה הימנית קדמית, בעוד שעיקר הנזק ברכב הנתבעים הוא בדלת אחורית שמאלית. מיקומי הנזקים מתיישבים יותר עם הגרסה כי רכב הנתבעים כבר חלף על פני רכב התובע ואז החל רכב התובע בסטייה ימינה. אילו היתה גרסת התובע או אשתו נכונה , הרי סביר היה שהנזק ברכב הנתבעים יהיה בצדו השמאלי קדמי ולא בדלת השמאלית אחורית.

לאור האמור אני מעדיפה את גרסת נהגת הנתבעים על פני גרסת התובע וקובעת כי לא הוכח כי התאונה אירעה בשל רשלנות נהגת הנתבעים אשר סטתה לעבר רכב התובע, כפי שנטען על ידי התובע.

התוצאה היא שאני דוחה את התביעה. לפנים משורת הדין ולנוכח מצבו הרפואי של התובע, איני עושה צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: