פלד נ' רז

החלטה בבקשות התלויות ועומדות

1.התובע הגיש להוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר החתום על ידי הנתבע על סך 7,907,998 ₪.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר, בה נטענו שני סוגי טענות: הראשונה – שהוא כלל אינו חייב כספים לתובע, השניה – קיזוז.

כב' השופטת אביגיל כהן בהחלטתה מיום 5.11.12 דחתה את הטענה הראשונה ונתנה רשות להתגונן בקשר לטענה השניה בלבד, טענת הקיזוז.

2.לאחר ישיבת קדם המשפט הראשונה שנערכה בפני, ולאחר שהנתבע העביר אליו אסמכתאות מסוימות, הכיר התובע בקיזוזים מסוימים וביקש להעמיד את סכום התביעה על סך 5,035,230 ₪.

בהחלטתי מיום 14.2.13 הוריתי על תיקון סכום התביעה כמבוקש.

כן הוריתי לנתבע "להגיש השלמה לכתב הגנתו, כך שיתייחס להפחתת החוב שנעשתה בתיקון זה ולאופן חיוב ההפחתה בלבד, כלומר: בלי לחרוג מטענת הקיזוז".

בעקבות החלטה זו הגיש הנתבע תצהיר משלים.

3.בפני מונחות עתה שלוש בקשות. אדון בהן יחד, כיוון שכפי שיפורט להלן, ההכרעה בשלושתן נעשית על בסיס אחד.

הבקשה הראשונה היא בקשת התובע למחוק את התצהיר המשלים שהגיש הנתבע, כיוון שיש בו הרחבת חזית מעבר לטענת הקיזוז.

הבקשה השניה היא בקשת הנתבע לתיקון כתב ההגנה (כלומר: התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן), באופן שתתווספנה בו טענות הגנה נוספות הנוגעות לעילה השטרית.

הבקשה השלישית, גם היא של הנתבע, לחייב את התובע להשיב על כל השאלות שנכללו בשאלון שנשלח אליו, ושהתובע סירב להשיב עליהן כיוון שלטענתו הן אינן רלבנטיות למחלוקת הנדונה.

4.אתחיל בבקשה לתיקון כתב ההגנה.

כידוע, משניתנה רשות להתגונן, הופך התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן שהוגשה לכתב ההגנה של הנתבע – תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אמנם, בהתאם לסיפת אותה הגנה, רשאי בית המשפט להתיר לנתבע להגיש כתב הגנה נוסף, אך כבר נקבע והשתרש בפסיקה, כי בדרך כלל לא יתן בית המשפט הוראה להגיש כתב הגנה, מכיוון שחזקה על הנתבע שטענה שלא הביא לפני בית המשפט בזמן שביקש רשות להתגונן איננה ראויה להיכלל בכתב ההגנה ולהתברר במשפט, וכי המקרים שבהם יורשה נתבע להגיש כתב הגנה ולהעלות בו טענות נוספות וחדשות ודאי יהיו נדירים.

עוד נאמר, כי אם מורה או מתיר בית המשפט הגשת כתב הגנה שלא לצורך, הוא מסכל בכך את אחת המטרות החשובות של סדר הדין המקוצר והיא: לאלץ את הנתבע לאמת את הגנתו בתצהיר.

ראו: דוד בר-אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (להלן – בר אופיר), מהדורה עשירית, עמ' 235-238.

5.בעניננו נומקה הבקשה לתיקון כתב ההגנה בכך, שהנתבע אינו תושב ישראל וכי הוא לא היה מיוצג בעת הגשת ההתנגדות.

אין בכך כדי להצדיק את קבלת הבקשה. הנתבע לא הסביר מדוע הוא לא יכל לדאוג כבר אז לייצוג משפטי, כפי שעשה לאחר מכן.

ויצוין, שכבר בעת הדיון בבקשת הרשות להגן שהתקיים ביום 5.11.12 בפני כב' הרשמת כהן, הנתבע היה מיוצג על ידי באת כוחו הנוכחית. משמע, שהנתבע דאג לפנות לייצוג ולייעוץ משפטי קודם לדיון שנערך כמובן בארץ, וגם הוא וגם באת כוחו לא ביקשו לקראת הדיון או אף במהלכו להעלות טענות חדשות.