פלד נ' רודניצקי ואח'

פסק דין

א. מבוא

1. לפניי תביעה כספית בסך 381,989 ₪ שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעים ,בהליך של סדר

דין מקוצר לתשלום יתרת החוב המגיעה לתובע, לטענתו, בהתאם להסכם ההלוואה

שנחתם בין הצדדים בחודש יולי שנת 2005 (להלן : "ההסכם"), נספח א' לכתב התביעה.

עפ"י ההסכם הלווה התובע לפירמה בשם "גרינפלד" סך של 50,000 סטרלינגים בריטיים ישירות לנתבעים ולברגר משה והנתבעים מקבלים על עצמם אחריות אישית כלפי התובע.

כן נקבעה בהסכם תקופת ההלוואה ומועדי ההחזר לפרק זמן של 20 חודשים, החל מחודש יולי 2005 . כמו כן הוסכם כי התובע יקבל עבור הלוואתו ריבית בסכום של 50,000 סטרלינג.

יצוין כי משה ברגר לא חתם על ההסכם ואף לא נתבע בכתב התביעה.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן,אשר נתמכה בתצהיריהם של מר מיכאל רודניצקי (להלן: תצהיר רודניצקי) ומר ראובן גרינפלד (להלן: תצהיר גרינפלד). ביום 2.11.09 ,ניתנה לנתבעים רשות להתגונן לפיה :

ניתנה למבקשים רשות להתגונן בטענתם כי בין הצדדים התקיים הליך בוררות שבסיומו קבע הבורר כי הנתבעים אינם חייבים לתובע סכום כלשהו בגין ההלוואה ,שלאחריו אף הגיש התובע בקשה למחיקת תביעה שהוגשה על ידו במסגרת ת.א 54574/07 .

טענת הגנה נוספת המשתלבת בטענת ההגנה לעניין הבוררות הינה נוגעת לתביעת

התובע לגבי סכום הפרשי השער. כפי שקבעתי במסגרת החלטתי שניתנה כאמור

בבר"ל, טענת התובע בתביעתו להפרשי שער למעשה כרוכה בשאלת הבוררות.

דהיינו, האם מחיקת התביעה היא תוצאה של פסק הבוררות או שהתביעה נמחקה בשל התחייבות הנתבעים לשלם לתובע את יתרת החוב. כפי שקבעתי שם במידה וגרסתו של התובע היא הנכונה אז לכאורה עומדת לו עילת תביעה בגין הפרשי השער.

כן ניתנה למבקשים רשות להתגונן בטענה בדבר הסכמתו של התובע, המלווה להצטרף כשותף בהשקעה בחברה ובתוך כך לוותר על סכום הריבית ויתרת סכום ההלוואה שהגיעה עפ"י ההסכם ההלוואה.

בנוסף ניתנה לנתבעים רשות להתגונן בטענה כי בהתאם להסכם ההלוואה הם אינם ערבים לפירעון סכום הריבית כפי שנקבע בהסכם ההלוואה.

לא ניתנה לנתבעים רשות להגן בטענות נוספות.

לאחר סיום שמיעת הראיות ובהתאם להחלטתי מיום 8.3.2011, הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

ב. טענות הצדדים:

התובע: