פלד ואח' נ' דונר ואח'

א.      מבוא

1.      בפני תביעה כספית ע"ס 1,068,439 ש"ח שהגישו מר אלכסנדר פלד ו-8 נוספים (להלן- " התובעים") נגד מר רוברט דונר (להלן- " הנתבע"), במסגרתה, עותרים התובעים,  שהנתבע יעביר אליהם, על סמך זכותם כיורשים, כספים שקיבל בגין מכירת נכס, שבעלת זכויות הבעלות בו אשר הלכה לעולמה, יפתה את כוחו למכרו, וכן תביעה שכנגד ע"ס 1,215,000 ש"ח, שהגיש הנתבע (להלן גם- " התובע שכנגד") נגד התובעים (להלן גם- " הנתבעים שכנגד"), במסגרתה עותר הוא לקבלת שכר טרחה עבור טיפולו בנכסים נוספים של המנוחה.

ב.       הרקע בתמצית

2.      מגדלנה פלדי ז"ל, הייתה בעלת זכויות בנכס המורכב משתי דירות וחנות בקומת הקרקע של מבנה ברח' פיאצה אונירי בעיר טימישוארה ברומניה (להלן- " הנכס"). הנתבע החזיק בייפוי כוח מטעם המנוחה למכירת הנכס. ביום 16.5.07 נמכר הנכס בתמורה לסך של 170,000 יורו (להלן בהתאמה- " עסקת המכר" ו-" התמורה"). ביום 20.6.07 נפטרה מגדלה פלדי ז"ל (להלן- " המנוחה") ובעלה ארנסט פלדי ז"ל, היה יורשו החוקי של כל עזבונה. ביום 8.7.07  נפטר ארנסט פלדי ז"ל (להלן- " המנוח"). התובעים טוענים, כי הינם יורשיו הבלעדיים של עזבון המנוח. בבסיס המחלוקת בין הצדדים התמורה שהתקבלה בגין מכירת הנכס. במסגרת התביעה שכנגד, עומדת טענת התובע שכנגד, לפיה זכאי הוא לקבל שכר טרחה עבור טיפולו בנכסים נוספים שהיו לטענתו בבעלות המנוחה: שמונה דירות הממוקמות מעל הנכס (להלן- " הדירות בפיאצה אונירי") וכן שלוש דירות בבית ברח' אנסקו מס' 8 (להלן-" הדירות ברח' אונסקו").

3.      במסגרת הליך ההוכחות הובאו בפני ראיות הצדדים ונשמעו העדים כדלקמן: התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם: מר אלכסנדר פלד (להלן- " התובע מס' 1") ועדותו נשמעה ביום 10.3.13; מטעם מר דוד סוסנוביץ ועדותו נשמעה ביום 10.3.13, כן הוגשו תצהירים משלימים מטעם עדים אלה. הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם: מר רוברט דונר (להלן- " הנתבע") ועדותו נשמעה בימים 14.3.13, 19.3.13, 21.3.13; מטעם מר מירצ'ה מוראר (להלן- " מירצ'ה") ועדותו נשמעה ביום 14.3.13;  מטעם עו"ד אריאלה וינטראוב; מטעם רו"ח שרון ירחמיאל ועדותו נשמעה ביום 17.3.13; חוות דעת מומחה מטעם עו"ד חיים ינאי (ינקולוביץ) מיום 18.2.13 ועדותו נשמעה ביום 17.3.13.

בתחילה אדון בתביעה שהגישו התובעים נגד הנתבע ולאחר מכן בתביעה שכנגד.

ג.       גרסאות וטענות הצדדים

גרסת וטענות התובעים בכתב התביעה בתמצית

4.      בהתאם לגרסת התובעים, המנוחה אשר הייתה בעלת הזכויות בנכס, נתנה לנתבע ייפוי כוח למכירת הנכס. הנתבע הסמיך מיופה כוח מטעמו לבצע את עסקת המכר, הנכס נמכר והנתבע קיבל לידיו את התמורה. המנוחה נפטרה בחיי המנוח והמנוח היה יורשו החוקי של כל עזבון המנוחה. התובעים טוענים, כי הם יורשיו הבלעדיים של עזבון המנוח ולגרסתם נכון למועד הגשת התביעה מטעמם, לא העביר הנתבע את התמורה שהתקבלה אצלו ממכירת הנכס, לא לידי המנוחים או מי מטעמם ולא לידי התובעים.

גרסת וטענות הנתבע בכתב ההגנה בתמצית

5.      לגרסת הנתבע, בשנת 2005 ביקשו המנוחים את עזרתו בהשבת רכוש שהולאם בעיר טימישוארה ע"י השלטונות הקומוניסטים ברומניה. הרכוש כלל את הנכס וכן את הדירות בפיאצ'ה אונירי והדירות ברח' אונסקו. לביצוע העבודה צורף מירצ'ה, שהינו אזרח רומניה בעל ניסיון רב בטיפול בהשבת רכוש שהולאם. לגרסת הנתבע, הוסכם בעל פה בינו לבין המנוחים, ששכר טרחתו יעמוד על 20% מערך הנכסים שיוחזרו ויימכרו והפיצויים וכן תשלום כל ההוצאות והמיסים, כאשר תשלומים אלה ישולמו לו מכל סכום ראשון שייגבה. לגרסת הנתבע, הסיכום בינו לבין מירצ'ה היה ששכר הטרחה יחולק ביניהם בחלקים שווים. עוד טוען הנתבע, כי המנוחים ביקשו וקיבלו ממנו הלוואה למימון ההוצאות ע"ס 24,000$. לטענת הנתבע, בעקבות הטיפול היעיל שלו ושל מירצ'ה, ביום 30.11.05 הוגשה בקשה להשבת הרכוש שהולאם. ביום 5.10.06 פורסמה הוראה 2436 ע"י ראש עיריית טימישוארה, לפיה, הנכס ניתן להשבה בבעלות בעין ובאשר לדירות בפיאצ'ה אונירי, הומלץ על הגשת בקשת פיצויים (שכן הדירות הועברו לבעלות אחרת). ביום 16.3.07 על סמך ההוראה כאמור ושמאות שהגיש הנתבע, הוכן תיק הפיצויים בגין הדירות בפיאצ'ה אונירי והטיפול הועבר לוועדה מרכזית לקביעת היקף הפיצויים. ביום 16.5.07 נמכר הנכס תמורת 170,000 יורו, כאשר מסך זה שולמו הוצאות המכר. הנתבע מעלה גרסתו באשר לכספים שהתקבלו אצלו ממכירת הנכס, כאשר טענתו העיקרית הינה, כי הוא אינו חייב למנוחים כספים, הכל כפי שיפורט להלן.

ד.       דיון

6.      כאמור, התובעים טוענים שהינם יורשי עזבון המנוח. לצורך הוכחת טענתם, הציגו התובעים, בין היתר, עותקי שטרי אישור ירושה של המנוחים שניתנו במחלקה להסדר ירושות בעיר לוצרן, שוויץ, חתומים בחותמת "אפוסטיל" ותרגומם הנוטריוני לעברית. למן פתיחת ההליך, שב הנתבע וחזר על טענתו, לפיה התובעים לא הוכיחו היותם יורשי המנוח. טענות הנתבע בעניין זה שנטענו על ידיו בבקשות המקדמיות, נדחו על ידי (ראו בין היתר החלטתי מיום 2.7.12). בסיכומים שב הנתבע והעלה שוב את הטענה, שהתובעים לא הוכיחו היותם יורשי עזבון המנוח. ברם, טענה זו הועלתה באופן סתמי. לא מצאתי שום טעם מדוע עלי לסטות מהמסמכים שהגישו התובעים להוכחת היותם יורשי עזבון המנוח, עת לא נטען שמסמכים אלה אינם אותנטיים, ולא הועלתה כל סיבה מדוע עלי להטיל ספק באמינותם. זאת ועוד, עצם הגשת התביעה שכנגד ע"י הנתבע נגד התובעים, משמעה, ויתור הנתבע על כל טענותיו בעניין זה, שכן ברי לכל, כי הנתבע אינו יכול לאחוז את המקל בשתי קצותיו ומחד לטעון שלא קיימת יריבות בינו לבין התובעים ומאידך להגיש כנגדם תביעה. 

נוכח כל האמור, טענות הנתבע בעניין זה נדחות.

7.      כאמור, טענתם המרכזית של התובעים הינה, כי הם זכאים לקבל מהנתבע את כספי התמורה. הנתבע מצדו, אינו מכחיש שקיבל לידיו את כספי התמורה, אך לטענתו הוא איננו חייב לתובעים כספים, שכן חלק מכספי התמורה הועבר למנוחים בעודם בחיים, חלק שולם כהוצאות המכר ויתר הכספים קוזזו על ידו בגין הלוואה שנתן למנוחים, בגין שכ"ט ובגין הוצאותיו, הכל, כפי שיפורט להלן, בהתאם להסכם ולסיכומים שערך עם המנוחים.

גרסת הנתבע, או למצער חלקה הארי, נסמכת על סיכומים נטענים שערך עם המנוחים. כפי שעולה מהחומר שלפני, סיכומים נטענים אלה, לא מצאו ביטוי בכתב. משכך, במקומות בהם הנתבע נושא בנטל להוכחת טענותיו, הנטל המוטל עליו יהא מוגבר. 

הרקע לטיפול הנתבע בנכסי המנוחים

8.      בהתאם לגרסת הנתבע, ביום 10.4.05 המנוח פנה אליו במכתב, במסגרתו צוינו כתובות הנכסים בפיאצ'ה אונירי וברח' אונסקו, וכן נכתב: " את העניין ניסה לסדר עורך דין בשם Cilvici (CIAVICI) אינני יודע מה השיג? את השאר מצפים ממך" (סע' 5 ב' לתצהירו).

תובע מס' 1 העיד בחקירתו, כי אינו מכיר את המסמך כאמור, אך הוא הוסיף " לא נראה לי שהמסמך הזה הוא לא אמיתי" (פרוטוקול מיום 10.3.13 עמ' 25 ש' 15-16).