פלד ואח' נ' דונר ואח'

החלטה

1.במסגרת ראיותיו של הנתבע הוגש תצהירה מיום 21.2.13 של גב' אנא דונר כתצהיר עדות ראשית(להלן: "העדה").

התצהיר בן ארבעה עמודים, מפורט ומתייחס לשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, בהבדל מתצהיר טכני או תצהיר העוסק בשולי הדברים.

ב"כ הנתבע ביקש להזמין את העדה, ביחד עם עדי הגנה נוספים, במסירה אישית ובהחלטתי מיום 28.2.13, אישרתי הבקשה.

2.במהלך שמיעת העדים, בתחילת הדיון מיום 19.3.13, מסר ב"כ הנתבע כי העדה לא תוכל להגיע לדיון ובספק אם תוכל להתייצב בהמשך, "לכן אשקול למשוך את תצהירה או שתתייצב למועד שייקבע לאחר החג בליווי רפואי מתאים". (עמ' 47 שורות 12-13 לפרוטוקול).

בסיום הדיון חזר ב"כ הנתבע ומסר כי יבדוק אם ניתן להביא את העדה לחקירה נגדית בביהמ"ש לאור גילה ומצבה הבריאותי ואם לא ניתן ישקול מצבו המשפטי ויודיע (עמ'68 שורות 2-3 לפרוטוקול).

3.לקראת המשך שמיעת ההוכחות שנקבעה לתאריך 21.4.13, הגיש ב"כ הנתבע בקשה לאשר קבלת תצהירה של העדה, ללא חקירה נגדית.

לבקשה נתנו שני נימוקים, האחד כי העדה חוזרת בתצהירה על גרסתו של הנתבע אשר נחקר עליו בחקירה נגדית, לרבות שאלות שנשאל הנתבע בהן נתבקש להתייחס לטענות בתצהירה של העדה שלכאורה סותרות את מה שטען הנתבע, ולכן סבור ב"כ הנתבע כי בנסיבות אלה הופך תצהירה של העדה כמשלים וטכני בלבד.

הנימוק השני הינו מצבה הבריאותי של העדה וגילה המופלג (בת 93 שנים) ובהסתמך על חוות הדעת של הרופאה הגריאטרית המטפלת בעדה, קובעת שחקירתה בביהמ"ש עלולה לגרום לעדה לנזקים, להזיק למצבה הנפשי שממילא ירוד בשל היותה ניצולת שואה.

בהודעה נוספת ששלח ב"כ הנתבע, טרם הדיון, הודיע כי העדה לא תתייצב לעדות וחוזר על בקשתו לקבל את התצהיר, ללא חקירה נגדית.

4.ב"כ התובעים התנגד לקבלת התצהיר ללא חקירה נגדית ובדיון מיום 21.4.13, בו הושלמה חקירתו של הנתבע נשאל בקשר לעדה (אמו של הנתבע) מצבה הבריאותי ואי התייצבותה לעדות.

מחקירתו של הנתבע התברר כי מצבה הנוכחי הפיזי והנפשי של העדה קבוע מזה שלוש שנים ונעזרת במטפלת צמודה.

הוסיף הנתבע וטען כי אמו ניצולת שואה חיה בתקופה הקומוניסטית ולכן כל עניין של חקירה יסכן את בריאותה.

כאשר נשאל הנתבע האם לא ידע על מצבה של אמו כשביקש ממנה ליתן תצהיר השיב בעמ' 70 שורה 1 "כן. אבל לא היה ידוע שיטת החקירה שלך".

כשנשאל הנתבע למה לא תמך הבקשה בתצהירה של אמו השיב " זה שיקול דעתי שלא להגיש תצהיר של גב' אנא דונר". (עמ' 70 סיפא לפרוטוקול).

5.בהמשך חקירתו העיד הנתבע כי התייצבותה של העדה בביהמ"ש תלויה במצב הרוח שלה הגם שיודע כי כאשר אדם נותן תצהיר הוא אמור להגיע לביהמ"ש להחקר, ובהמשך הוסיף כי ידע שאם יבקשו לחקור את העדה היא צריכה לבוא. עוד הוסיף הנתבע כי ידע שיכול להיות שלאחר מתן התצהיר תחליט העדה שלא רוצה להחקר, וכי דיווח לאמו שעליה להתייצב ואמרה שלא באה בשום אופן.

הנתבע התבטא כי ב"כ התובעים חוקר כמו ה- ק.ג.ב הגם שלא נרשם בפרוט', וסיפר לעדה כיצד התנהלה חקירתם של העדים האחרים והוא לא התעקש כשהודיעה שלא תבוא.

הנתבע אף אישר כי במועד מתן התצהיר לא ידע מראש מה יהיה מצב הרוח של העדה במועד בו תתבקש להעיד ואם תסכים לבוא.

6.בסיום הדיון ביום 21.4.13, החלטתי ליתן לעדה הזדמנות נוספת להתייצב לחקירה ולשם כך קבעתי מועד נוסף לתאריך 28.4.13, ואף הוריתי כי החקירה תהיה רק בעניינים שהעדה טוענת שהיתה מעורבת בהם אישית, כדי שחקירתה תהיה קצרה ועניינית.

מספר ימים לאחר מכן הוגשה הודעה לפיה העדה לא תתייצב ולהודעה צורף תצהירה בו טענה כי נחקרה בעבר על ידי הסקיוריטטה ונאסרה בשל פעילות ציונית, וניסיון לברוח לישראל והאירועים גרמו לה לטראומות קשות למשך כל ימי חייה. כשחתמה על התצהיר סברה שתוכל להעיד אך עתה איננה מסוגלת להעיד נפשית. חקירתה תגרום לה לנזק נפשי מצטבר שלא יהיה ניתן לתקנו.