פלד ואח' נ' דונר ואח'

החלטה

1.זוהי בקשתו השנייה של הנתבע לסילוק על הסף של תביעתם של התובעים ובנוסף בקשה ליתן פס"ד בתביעה שכנגד.

ב"כ התובעים מסר תגובתו המפורטת בכתב.

עיינתי בבקשה ובתגובה ובנספחים שצורפו.

2.באשר לבקשה למתן פסק דין בתביעה שכנגד, הבקשה סתמית ואין בה נימוק של ממש.

התובעים הגישו כתב הגנה לתביעה שכנגד.

והעיקר, אם טוען הנתבע כי אין יריבות בינו לבין התובעים בתביעה המקורית, אזי שגם אין יריבות בתביעה שכנגד, ועל כן דינה של הבקשה להידחות על הסף ואין לתקנה 143 ולא כלום עם הבקשה.

3.טענתו המרכזית של הנתבע הינה כי התובעים לא הוכיחו את זכותם לבוא בנעליו של בעלה של המנוחה, ולכן אין להם זכות תביעה כנגד הנתבע.

גם אם יש לתובעים צווי ירושה שניתנו באיזה ממדינות חו"ל הקובע את זכותם אין בצווים אלו כדי להקנות להם זכות בישראל, שכן עפ"י הפסיקה יש לקבל צו ירושה של ביהמ"ש ישראלי או אישור של ביהמ"ש ישראלי לצו ירושה שניתן בחו"ל.

בטענה זו מסתמך הנתבע על ההלכה שנפסקה בע"א 970/93 בעניין איריס אגם פד"י מ"ט (1) 561.

4.טוענים התובעים כי בהחלטתי מיום 29.1.12 לא ניתנה הוראה מפורשת לפיה עליהם לקבל צו ירושה בישראל כתנאי לניהול התביעה.

יאמר כי ההחלטה האמורה עיקרה היה דיוני ולא מהותי וביהמ"ש לא אמור ללמד בעל דין כיצד עליו לנהוג ואילו מסמכים עליו להציג להוכחת זכות התביעה שלו ועילת תביעתו.

אם סבורים התובעים כי המסמכים שבידיהם מקיימים להם עילת תביעה ויריבות מול הנתבע, ינהגו כפי שמוצאים לנכון ויקחו על עצמם את הסיכון שאולי תדחה תביעתם בשל האמור.

5.מהתגובה הבנתי כי התובעים סוברים שהלכת אגם לא חלה בעניינם ודי להם בצווי הירושה שניתנו בשוויץ להוכחת התביעה, מהנימוקים המפורטים בתגובה.

בעניין זה יצוין כי נטל הראיה על התובעים להוכיח, עפ"י דיני הראיות, את זכותם והיותם היורשים עפ"י הדין הזר, לרבות הוכחת מסמכי חוץ והדין הזר, הכל ככל שיידרש.

6.צודקים התובעים בטענתם כי הלכת אגם לא חלה בענייננו ויש להחיל ההלכה שנפסקה בע"א 2846/03 בעניין אלדמן נ. ארליך שפורסם בנבו.

סעיף 135 לחוק הירושה קובע כי "מושבו" של אדם הינו המקום בו נמצא מרכז חייו.

סעיף 136 קובע את סמכותו של בית המשפט בישראל לדון בירושתו של אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.

בכל המקרים האחרים קובע הדין הזר את זכויות הירושה ולא נזקקים לחוק הישראלי.

בעניינינו מקום מושבם של המנוחים בעת פטירתם לא היה בישראל ובנוסף לא הניחו נכסים בישראל שלצורך קביעת הזכאות בהם יש צורך בצו ירושה של ביהמ"ש בישראל.