פלגי נ' נעים ואח'

פסק דין

לפני תביעה בסך של 10,622 ש"ח לתשלום נזקים בגין תאונה שארעה בין רכב התובע לרכב נתבע 1 .

התובע נהג ברכבו ברח' ההסתדרות בפתח תקווה מכיוון מערב לכיוון מזרח. הנתבע 1 אשר ברשותו משאית, החנה את רכבו בצד ימין של הדרך כאשר אבני השפה מסומנות באדום לבן. בהגיע התובע לתחום צומת הרחובות ההסתדרות-מוהליבר נפגע רכבו של התובע ע"י דלת המשאית של הנתבע1 כאשר גרסאות הצדדים, אשר תפורטנה בהמשך, חלוקות ביחס למועד פתיחת הדלת (להלן: "התאונה").

טענות הצדדים

התובע טען בכתב התביעה כי נהג באיטיות ועשה כל ניסיון להימנע מהיפגשות עם דלת משאית הנתבע.

לדברי התובע, הבחין בנהג המשאית אשר התהלך מצד שמאל של המשאית וכאשר חלף את חזית המשאית עם רכבו פתח הנתבע 1 את דלת המשאית ובכך פגע ברכב התובע וגרם לנזק ברכבו.

התובע הוסיף לטעון כי הנתבע 1 העמיד ו\או החנה את רכבו בניגוד לתמרור 818 – אבני שפה אדום לבן וכן בניגוד לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

התובע טען כי הנתבע הוא האחראי לתאונה ועליו לשאת בתשלום ההוצאות אשר נגרמו לתובע כדלקמן: כינון סכום ביטוח בסך 381 ₪, השתתפות עצמית בגין הנזק הישיר בסך 1,821 ₪, השתתפות עצמית בגין ירידת ערך בסך 1,318 ₪, פגיעה בהנחת היעדר תביעות (1,786 ₪ לשנה) בסך 5,358 ₪, שני ימי עמידה בהיותו מורה נהיגה בסך 744 ₪ , עוגמת נפש בסך 1,000 ₪.

מנגד לטענות התובע, טען הנתבע בהגנתו כי דלת המשאית היתה פתוחה עוד בטרם הגיע התובע עם רכבו וכי נהיגתו של התובע הייתה בחוסר זהירות ומבלי לתת ליבו למתרחש.

ב"כ הנתבע טען כי התובע העיד שהבחין בנהג המשאית צועד במרחק מטר מדופן שמאל של המשאית וכן חלף לשמאלו של הנהג מבלי לעלות על אי התנועה מהצד שמאלי של רכב התובע ומיד לאחר מכן התרחשה הפגיעה. לדבריו, לתובע היה מקום מעבר רחב מאוד ולא היה צורך בהצמדות לימין ופגיעה בדלת אשר הייתה פתוחה מבעוד מועד.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאחר שנחקרו הן התובע והן הנתבע על גרסתם ונשמעו כלל העדויות וסיכומי הצדדים מפי ב"כ בעל פה, עלי להכריע בשאלת האחריות ובשאלת הנזק.

אשר לאחריות לתאונה, עיון בחקירת התובע מעלה כי התובע ציין כי הבחין באדם ההולך לכיוון המשאית. נדמה כי התובע צפה את כניסתו של הנתבע למשאית ועל כן היה עליו לנהוג במשנה זהירות.

ב"כ הנתבע הציג לתובע תמונה מאזור התאונה כאשר דלת המשאית פתוחה. התובע נשאל האם המרווח שנוצר בין דלת המשאית הפתוחה לבין קצהו השמאלי של הדרך, אי התנועה, הוא המרווח המופיע בתמונה - התובע השיב בחיוב.

"ש.מציג לך תמונה, הרכב שנראה בתמונה הוא שלך וגם המשאית?

ת. כן.

ש. זה המרווח?

ת. כן, אבל נסעתי משמאל למשאית, הוא הלך פה על הכביש, ברחתי ממנו טיפה ואז הוא פגע בי, הרכב בתמונה הוא לא הרכב שלי."

(פרוטוקול הדיון מיום 5.6.13 עמ' 2 שורה 6-10).

לאור האמור, נראה כי על התובע היה לנהוג במשנה זהירות כאשר הבחין בנתבע פוסע לכיוון המשאית, מדוע נדרש התובע "לברוח" לשיטתו מהמשאית החונה, הרי היה עליו לנוע לצד שמאל תוך שמירה על מרחק מהמשאית ובכך למנוע את הפגיעה.