פלג נ' פלג ואח'

החלטה

המשיבה (התובעת) הינה ילידת שנת 1954.

על פי עובדות כתב התביעה, נסעה המשיבה ברכב ביום 7.2.08, כשהיא ישובה במושב האחורי. כאשר הרכב נעצר, במהלך יציאתה של התובעת מהרכב, נתפסה רגלה בחגורת הבטיחות של הרכב וכתוצאה מכך היא נפלה מהרכב ונחבלה בגופה.

מהות הפגיעה הנטענת הינה אורטופדית, היינו שבר תת ראשי בצוואר הירך משמאל.

בגין פגיעה זו מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה.

על פי עובדות כתב התביעה, מספר שבועות עובר לתאונה, היתה התובעת מאושפזת באשפוז יום ב"בית רבקה" עקב דימום מוחי ממנו סבלה. עת שוחררה מאשפוז היום, היתה עצמאית בתפקודה היום יומי והתהלכה ללא אביזרי עזר.

כתב התביעה מתאר את מסכת האירועים הכוללים בין השאר אשפוז ואשפוז יום בתקופות שונות בבית רבקה וכן אירוע מוחי נוסף אשר ארע למשיבה לאחר התאונה.

המבקשות טענו בכתב הגנתן כי התאונה אינה עולה בגדר תאונת דרכים, כמשמעות מונח זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

המבקשות טענו בקדם משפט מיום 25.5.11 כי נסיבות התאונה אינן מתיישבות עם ההגיון

הסביר ולכן הוכחשה על ידם החבות.

המבקשות עותרות כיום להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, לצורך הערכת נכותה הנוירולוגית של התובעת (להלן:"המשיבה") תוך התייחסות לשאלת תוחלת חייה של המשיבה ותפקודה העתידי בגין אירועי מוח בהם לקתה המשיבה.

מן המסמכים שהוגשו לעיוני ישנה ראשית ראיה לכך כי המשיבה עברה אירוע מוחי עובר לתאונה ב-3.12.07 וכן אירוע מוחי לאחר התאונה, במהלך חודש אוגוסט 2008.

על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע

בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו.

הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים.

הלכה היא כי על ביהמ"ש לבחון בקשת נתבע, בהתאם לתקנה 3 לתקנות המומחים באותם כלים וכללים שנקבעו באשר לבקשת מינוי המוגשת על ידי התובע, ושנקבעו ב-ע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216 (ראו לענין זה רע"א 8796/99 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אור בן יאיר ים ואח' פ"ד נד(2) 460)

לפיכך, אני סבורה כי נוכח האירועים המוחיים אשר עברה המשיבה עובר לתאונה ולאחריה, עולות שאלות רפואיות לעניין הנזק בלבד בקשר עם התאונה.

אינני מתירה מינוי המומחה בשאלת החבות.

הנני דוחה את עמדת המבקשות כי יש למנות מומחה אשר יענה "על הסוגיה של קשר

אפשרי בין חוסר יציבותה של התובעת לאירוע הנפילה שהביא לתאונה", היינו קביעת הקשר הסיבתי בין האירוע המוחי אשר עברה התובעת כחודשיים לפני התאונה לבין קרות התאונה.