פלאש א.ב. שיווק בע"מ נ' דיברסי ישראל בע"מ

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה כספית בסך של 560,323 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבעת.

טענות הצדדים בכתבי הטענות

להלן עיקרי טענות התובעת בכתב התביעה:

התובעת והנתבעת התקשרו ביניהם החל משנת 1997 בהסכמים שהתגבשו בכתב, בעל פה ובהתנהגות, שעל פיהם שיווקה התובעת מוצרי ניקוי וחיטוי של הנתבעת.

ההתקשרות בין הצדדים הייתה המשך של התקשרות קודמת עם חברה שקדמה לנתבעת בשם "ויטקו". התובעת החלה לשווק מוצרים למפעל של חברת התרופות "טבע" (להלן: "טבע") בשנת 1992, עוד כשעבדה עם ויטקו, והמשיכה לעשות זאת עד יוני 2009, אז הפסיקה הנתבעת את שיווק המוצרים באופן חד צדדי וללא הסכמת התובעת.

עוד לפני ההפסקה המוחלטת של שיווק מוצרי הנתבעת לטבע, הורידה הנתבעת באופן הדרגתי החל מנובמבר 2008 את אחוז הרווח הגולמי של התובעת, והחל מיוני 2009 העבירה הנתבעת לעצמה באופן חד צדדי, תוך פגיעה אנושה בתובעת, את השיווק והמכירה של המוצרים לטבע.

בהתאם למוסכם עם הנתבעת עמד אחוז הרווח הגולמי של התובעת ממכירת המוצרים לטבע על שיעור שנתי ממוצע של 26.4%. עד נובמבר 2008 דאגה הנתבעת שהתובעת תזכה לאחוז הרווח הנ"ל, אך ממועד זה ועד יוני 2009 פחתו הרווחים של התובעת ממכירת המוצרים לטבע (בעניין זה הפנתה התובעת לחוות דעת של רו"ח אשר צורפה לכתב התביעה).

על פי ההבנות הישנות בין הצדדים, היה על הנתבעת להודיע לתובעת חצי שנה מראש על הפסקת העבודה עמה, וכך לאפשר לתובעת להיערך כראוי, אולם הנתבעת בחרה שלא לעשות זאת, ובחוסר תום לב פגעה בעבודת התובעת עם אחד מלקוחותיה הגדולים.

בשיחות בין הצדדים ובשתי פגישות שנערכו ביניהם, באפריל ובנובמבר 2009, לא התכחשה הנתבעת לטענות התובעת בדבר הפרת ההסכמות עמה, הכירה באחריותה לפצות את התובעת בגין נזקים שנגרמו לה והסכימה לעשות כן. מנכ"ל הנתבעת, מר דיוויד מאייר, אף הודיע כבר בפגישה הראשונה הנ"ל כי ידאג לפצות את התובעת, אולם הוא מחכה לאישורים מהנהלת החברה האם של הנתבעת בחו"ל.

עוד במהלך הפגישה שהתקיימה בין הצדדים באפריל 2009 הודיע מנהל התובעת לנציגי הנתבעת כי לאור הפרות הנתבעת את ההסכמים עם התובעת, התובעת רואה את כל ההסכמים כבטלים, ורואה עצמה משוחררת מכל התחייבות כלפי הנתבעת.

התנהגותה של הנתבעת גרמה לתובעת נזקים והפסד רווחים כמפורט להלן: (1) נגיסה ברווחים בחודשים נובמבר 2008 עד יוני 2009 – 40,583 ₪; (2) הפסד רווחים עתידים צפויים ממכירת מוצרי הנתבעת לטבע במשך שנה – 279,827 ₪; (3) פגיעה במוניטין – 100,000 ₪; ו- (4) הפסד רווחים בחצי השנה הנדרשת, לפי הערכת התובעת, לצורך ייצור חומרים חלופיים במקום מוצרי הנתבעת כדי להמשיך ולמכור מוצרים לטבע – 139,913 ₪.

להלן עיקרי טענות הנתבעת בכתב ההגנה:

התובעת והנתבעת התקשרו בשני ההסכמים שלהלן: הסכם ביניים מיום 4.11.97 לתקופה של חודשיים בלבד והסכם הפצה קבוע מיום 3.1.99. לפני חתימת הסכם הביניים לא התקיימו בין הצדדים יחסים חוזיים כלשהם.

מכוח ההסכמים הנ"ל הפיצה התובעת בין היתר שני מוצרים של הנתבעת, מוצר בשם "מג'יק לאב" ומוצר בשם "נוזל 999" (להלן: "המוצרים לטבע"), למפעל של טבע המצוי בשטח העיר כפר סבא (להלן: "טבע כפר סבא").

הפצת המוצרים לטבע כפר סבא לא הצריכה מאמצי שיווק כלשהם של התובעת, אלא התבססה על המוניטין והשירות המעולים שנתנה הנתבעת ישירות לכל יתר מפעליה של טבע בארץ, כך שכל שנדרשה התובעת הוא לספק את המוצרים. אשר ליתר מוצרי הנתבעת, המצב היה שונה, ולצורך שיווקם היה על התובעת לפעול בנמרצות וביעילות בהתחשב בתחרות הקיימת בשוק.

התובעת הפרה את התחייבויותיה כלפי הנתבעת, ותביעה זו היא צעד נוסף להבאת ראייתה של התובעת את מערכת היחסים המסחריים בין הצדדים לידי אבסורד. התובעת סברה כי היא יכולה להקטין למינימום את רכישת יתר מוצרי הנתבעת, ומנגד לדרוש להמשיך ולרכוש את מוצרי טבע. בראשית ההתקשרות, בשנת 1999, רכשה התובעת מהנתבעת מוצרים בהיקף כולל של כ- 1.7 מיליון ₪, ומתוכם סך של כ- 250,000 ₪ בגין מוצרים לחברת טבע, באופן שהעמיד את שיעור רכישת המוצרים לטבע על 15%. ואולם, לאורך כל שנות ההתקשרות בין הצדדים קטן בהתמדה היקף הרכישות הכולל של התובעת מהנתבעת, ובמקביל גדל היקף רכישות המוצרים לטבע, עד שהגיע לשיעור של 67% מכלל המוצרים שרכשה התובעת מהנתבעת.

התובעת אף לא עמדה בהתחייבויות נוספות כלפי הנתבעת, שגם הן אפשרו לנתבעת להביא את ההסכם בין הצדדים לידי סיום. כך למשל, התובעת לא עמדה בתנאי התשלום של שוטף + 60 יום (שנקבע בסעיף 9 להסכם), ונהגה לשלם לנתבעת בחלוף תקופות ארוכות הרבה יותר, לעיתים רק בחלוף ארבעה וחמישה חודשים. כמו כן הפרה התובעת באופן בוטה את התחייבותה להימנע מהפצה ומכירה של מוצרים המתחרים במוצרי הנתבעת, ושיווקה ללקוחותיה מוצרים מקבילים של יצרנים אחרים (וזאת תוך חריגה מהסכמתה המוגבלת של הנתבעת לאפשר מכירת מוצרים מקבילים בהיקף של עד 6,000 ₪ לחודש במשך שנה אחת בלבד). נוסף על כך לא קיימה התובעת את התחייבותה להעביר לנתבעת דיווחים שוטפים בדבר מכירות מוצריה.

ביום 6.5.09 פנתה טבע, באמצעות מר אריה רון, אל מנכ"ל הנתבעת בדרישה כי המוצרים אשר הופצו עד לאותו מועד באמצעות התובעת יסופקו ישירות על ידי הנתבעת. החלטתה זו של טבע נעשתה באופן חד צדדי, מיוזמתה ומשיקוליה של טבע כפר סבא בלבד, על אף שטבע משלמת מחיר זהה עבור המוצרים, בין אם הם נרכשים מהתובעת או מהנתבעת. בהתאם, כבר במהלך מאי 2009 העבירה טבע כפר סבא לנתבעת הזמנה לרכישת המוצרים.

משהחליטה טבע כפר סבא לרכוש את המוצרים ישירות מהנתבעת, לא יכולה לעמוד לתובעת כל טענה בגין הפסקת ההתקשרות, כאשר ממילא לא היה בהסכם בין הצדדים כדי להבטיח לתובעת פעילות כלשהי בכלל, ופעילות בהיקף מינימלי בפרט. מאסופת המסמכים שצירפה התובעת עצמה עולה כי הנתבעת עשתה מעל ומעבר לנדרש ממנה כשפעלה עבור התובעת אצל טבע כפר סבא ושיתפה פעולה עם התובעת בכל הקשור לעדכון מחירים וחומרים.