פלאח נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מ"ר 945282, אשר הוטל ע"י קצין משטרה, למשך 30 ימים.

הדיון מיום 10/01/12 נדחה כיון שהרכב הרכב טרם אוחסן והיום התייצבה המבקשת לדיון לאחר שהרכב אוחסן במגרש האחסנה.

על פי החשד, בתאריך 13/06/11 בשעה 16:40, בכביש 7626 מחלף כעביה, נהג הייב נסיר (להלן: "הנהג") ברכב הנ"ל, למרות היותו בתקופת פסילה, שהוטלה עליו בתיק פ"ל 195/05 על ידי בית המשפט לתעבורה בנצרת, למרות שרישיון הנהיגה שלו פקע בחודש יולי 2006 ומבלי שהיה לנהג פוליסת ביטוח תקפה.

המבקשת טענה כי בשל איסור השימוש אינה יכולה לחדש את רישיון הרכב ולכן מוגשת בקשה זו. עוד טענה כי היא זקוקה לרכב כדי לקחת את הוריה המבוגרים לבית החולים, לקופת החולים ולקניות וכי אחיה סובל מתסמונת דאון. המבקשת התחייבה כי לא תאפשר לנהג הנ"ל לנהוג ברכבה בעתיד.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, טען לקיומן של ראיות לכאורה והציג את תיק החקירה. לטענתו, המבקשת לא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביצוע העבירה, מדובר בעבירה חמורה ועברו של הנהג מכביד והאינטרס הציבורי גובר על הנסיבות האישיות של המבקשת.

לאחר עיון בתיק החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת החשד המיוחס לנהג:

בתאריך 03/07/06 נדון הנהג בהעדרו בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת בפ"ל 195/05. במסגרת גזר הדין הוטלו על הנהג קנס, פסילה על תנאי ופסילה בפועל למשך 4 שנים.

הנהג לא הפקיד רישיונו או תצהיר בבית המשפט.

עפ"י דו"חות השוטרים, בתאריך 13/06/11 בשעה 16:40, נעצר הנהג לבדיקה שגרתית, כשהוא נוהג ברכבה של המבקשת, וזאת בזמן פסילה, בעת שתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע מיולי 2006 וללא תעודת ביטוח תקפה.

בהודעת הנהג מתאריך 13/06/11 שעה 17:27 (עמ' 1 ש' 17-18 ועמ' 2 ש' 40-41) מסר הנהג כי נודע לו על הפסילה כאשר הלך למשרד הרישוי וביקש לחדש את רישיון הנהיגה: "הלכתי להוציא רישיון חדש ואמרו לי שאני פסול ואני צריך להביא אישור הפקדה" ובהמשך הוסיף: "אמרו לי תביא לי אישור הפקדה ולא הבאתי, לא חזרתי בכלל למשרד הרישוי".

הנהג לא נשאל בהודעתו ביחס למועד בו ביקר במשרד הרישוי וניהל עמם שיח שבמהלכו נודע לנהג על הפסילה, כנטען בהודעתו. עם זאת, מחומר החקירה עולה כי נודע לנהג על הפסילה בטרם נהג באירוע דנן. נתון זה נובע מדו"ח העיכוב, לפיו עוכב הנהג משעה 16:40, היא שעת ביצוע העבירה, ועד לשעה 17:50. הודעת הנהג נגבתה בשעה 17:27, במהלך עיכובו כאמור. כיון שמשעת ביצוע העבירה ועד לגביית הודעתו, היה הנהג מעוכב במשטרה, הרי שלא יכול היה בפרק זמן קצר זה לבקר במשרד הרישוי. המסקנה היחידה מן האמור הנה כי נודע לנהג על הפסילה בטרם נהג ברכב באירוע הנדון.

הנהג נשאל מדוע נהג ברכב אם ידע על הפסילה והשיב "טיפשות, פשוט טיפשות".

בדו"ח "נסיבות המקרה" ובדו"ח העיכוב צוינה תגובת הנהג: "אני איש צבא, עשיתי טעות, תעזור לי בבקשה".

מן המקובץ עולה, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת ביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח.

על פי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה בית המשפט יבטל את איסור השימוש אם המבקשת לא ידעה או שלא נתנה הסכמתה לכך שהנהג ינהג ברכבה או שהנהג פעל בניגוד להוראותיה והמבקשת עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את העבירה.

עפ"י סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה, בית המשפט רשאי לבטל או לקצר תקופת איסור השימוש בתנאים או ללא תנאים בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת ובהתחשב בזיקה בין הבעלים לנהג. במסגרת שיקוליו, על בית המשפט לשקול את נסיבותיה האישיות של המבקשת והמידה בה פוגע בה איסור השימוש ולאזן בין אלה לבין האינטרס הציבורי כעולה מחומרת העבירה, נסיבות ביצועה ושיקולי מסוכנות לציבור המשתמשים בדרך.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הנה אחת העבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה, עבירה המהווה סיכון משמעותי וברור למשתמשים בדרך.

נהג שנפסל מלנהוג ע"י בית משפט הנו נהג שבית המשפט מצאו מסוכן לציבור באופן שמצדיק הרחקתו מן הכביש.

הנהג בו עסקינן הורחק מן הכביש, במסגרת פל 195/05 של בית משפט זה, לתקופה ממושכת בת 4 שנים, בגין עבירות זהות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח תקף.