פל"א 9787-08-13 מדינת ישראל נ' טואפשה

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בלא רשיון תקף ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי הנאשם אינו מחזיק ברשיון נהיגה תקף מאז חודש יוני 2007. למרות עובדה זו המשיך הנאשם לנהוג, ונעצר בעת נהיגה בחודש אפריל 2011. בגין עבירה זו נדון הנאשם במסגרת תיק בית המשפט בחיפה 5942-07-11 לפסילת רשיון למשך חודשיים, וזאת ביום 19.9.11. גזר הדין ניתן בנוכחותו והנאשם לא טרח לחשב את הפסילה שהוטלה עליו בגזר דין זה.

עוד מתברר כי ביום 14.5.11 נעצר הנאשם פעם נוספת כשהוא נוהג ברכב על אף שרשיונו אינו תקף והפעם אף כשהוא תחת השפעת אלכוהול. בגין עבירות אלה הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בתיק 10111-08-11 לבית המשפט בחיפה, שם נגזר על הנאשם עונש של מאסר מותנה לתקופה של שבעה חודשים ופסילת רשיון למשך 11 חודשים.

למרות האמור לעיל נמצא הנאשם נוהג ברכבו פעם נוספת ביום 27.8.13, וזאת במהלך תקופת הפסילה שהוטלה עליו בבית המשפט בחיפה כאמור, וכאשר רשיונו כמובן אינו מחודש לאורך כל הדרך.

לאור האמור לעיל ביקשה המאשימה להפעיל את המאסר המותנה, להטיל על הנאשם מאסר בפועל מצטבר, לפסול את רשיונו ולהטיל עליו עונשים נלווים נוספים.

הסנגור ביקש שלא להפעיל את המאסר המותנה אלא להאריכו כהמלצת שירות המבחן. ציין כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, וטען כי יש לחרוג במקרה דנן ממתחם הענישה וזאת לשם שיקום הנאשם, ובהתאם לסעיף 40א(א') לחוק העונשין.

על העבירה דנן כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור"

רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.