פל"א 8129-03-16 מדינת ישראל נ' עיסאוי

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

מתברר כי ביום 15.2.16 נפסל רשיונו של הנאשם, למשך 30 יום, בנוכחותו, בגין עבירה קודמת. הנאשם הפקיד רשיונו במעמד הדיון וקיבל היתר לנהיגה באותו יום עד שעות הצהריים בלבד, למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג ברכב ביום 10.3.16, דהיינו בתוך תקופת הפסילה.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה הרלוונטית, ציין כי מתחם הענישה הוא של מאסר בפועל מ – 15 ימים ועד מספר חודשים לעבירה ראשונה חודשים רבים לעבירה חוזרת, וביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לתקופה ארוכה, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

הסניגור ציין כי מדובר בנאשם צעיר, בלא עבר דומה, וביקש להסתפק במאסר מותנה ופסילת רשיון לתקופה מתונה.

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור".

רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.