חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פל"א 5753-04-14 מדינת ישראל נ' דבאח

: | גרסת הדפסה
פל"א
בית משפט השלום עכו
5753-04-14
19.1.2015
בפני השופט:
אבישי קאופמן

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
 נאשמים:
יחיה דבאח
גזר דין
 

 

 

בתיק זה הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.

 

מתברר כי ביום 11.7.13 נפסל רשיונו של הנאשם בגין עבירת מהירות ורשיונו נפסל לתקופה של תשעה חודשים. כחלק מההסדר בין הצדדים, אשר אושר בהסדר בידי בית המשפט בהליך הקודם, סויגה הפסילה כך שבששת החודשים האחרונים הותר לנאשם לנהוג במשאית לצרכי פרנסתו. הנאשם הפקיד רשיונו ביום 15.8.14, כך שהפסילה הייתה בתוקף עד יום 15.4.14 (לאחר ניכוי תקופת פס"מ) למרות עובדה זו נמצא הנאשם נוהג ברכב פרטי ביום 11.4.14.

 

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל לרבות הפעלת פסילה מותנית בגזר הדין הקודם, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

 

הסניגור טען כי הנאשם "טעה" שכן הנהיגה הייתה בסמוך לסיום תקופת הפסילה, ביקש להמנע מעונש מאסר ולהסתפק בפסילה לתוקפה מינימלית.

 

כבר אמר בית המשפט העליון:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.

 

ובמקום אחר נאמר:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.

 

ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר בית המשפט העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק. אכן הקלת הראש בעבירה זו תשמוט את הבסיס תחת עונש פסילת רשיון הנהיגה כלי האכיפה והענישה הטבעי, המיידי והיעיל ביותר כנגד עברייני תנועה.

 

מובן שלא ניתן לקבל את הסברו של הנאשם כי מדובר ב"טעות". מי שנפסל מקבלת או החזקת רשיון נהיגה, אינו רשאי לחזור ולאחוז בהגה עד שלא חידש רשיונו לאחר תום תקופת הפסילה, ואין כל מקום לטעות בהקשר זה. מעבר לכלליות הדברים שלעיל, הרי אין במקרה דנן כל אינדיקציה לטעות מצד הנאשם למעט העובדה כי הנהיגה היא אכן בסמוך לסיום תקופת הפסילה, ואין די באמירה בעלמא בהקשר זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>