פל"א 4572-03-14 מדינת ישראל נ' נברייב

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום כדלקמן :

בתאריך 3.2.14 נהג בשכרות בכך שבדגימת שתן נמצאו שרידי סם מסוג קנביס, מסר פרטים כוזבים ונהג ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף.

בתאריך 18.3.14 נהג בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף.

בא כוח המאשימה עתרה לענישה הכוללת מאסר בפועל, פסילה ממושכת ורכיבי ענישה נוספים, והפנתה לעבר תעבורתי ופלילי של הנאשם.

בא כוח הנאשם ביקש להסתפק בעונש הצופה פני עתיד ולהימנע מהשתת מאסר לריצוי בפועל. הנאשם צעיר כבן 21 שנים, לקח אחריות על התנהגותו והביע חרטה. הנאשם לא ריצה מעולם מאסר בפועל. הנאשם נמצא במעצר בית ממושך תקופה של כ-4 חודשים, וניתן להסתפק בתקופה זו ולהשית מאסר על תנאי מרתיע ופסילה בפועל.

דיון והכרעה:

לפי סעיף 40ב לחוק העונשין העיקרון המנחה בשיקולי הענישה הוא עיקרון ההלימה לפיו יש לקבוע יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לפי סעיף 40ג לחוק העונשין על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה לפי עקרון ההלימה ולצורך כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. העונש ייגזר בתוך מתחם העונש ההולם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה אחת מן העבירות החמורות בפקודת התעבורה ומעידה על זלזול מוחלט בחוק ובצווי בית המשפט.